מאחורי המקלדת עם אור שולמן

אור שולמן עוסק בעריכה מאז שנת 2008. בין הפרויקטים שערך תוכלו למצוא את "גולסטאר", "גולסטאריות", "היחידה", "אבודים", "מאסטר שף" ועוד רבים אחרים.

אור מספר לנו כיצד התגלגל להיות עורך, משתף ברגע מיוחד שחווה כשערך סרט בר מצווה, מסביר למה חשוב להגיע לקאט ראשון כמה שיותר מהר, נותן לנו הצצה לשיטות העבודה שלו, לחשיבות של ארגון קיצורי המקלדת אחת לתקופה וגם מסביר לנו איך משתמשים בקיצורי עכבר ולמה עבורו זה שיפר את תהליך העריכה פלאים.

קיצורי העכבר של אור נכנסו מהר מאוד לשגרת העבודה שלי וזאת בהחלט מתנה. אז תיהנו מהקריאה של הראיון עם אור, כי הוא עושה את זה בצורה נעימה ובגובה העיניים ואח"כ תלכו ליישם, כי זה באמת שדרוג נדרש אצל כל אחד מאיתנו.

 

אור, ספר לנו קצת עלייך

אור שולמן, בן 41, בזוגיות ואבא לזואי ולתום, עורך וידאו כ-12 שנים על תוכנת Avid.

למדתי בסם שפיגל, ביימתי שם שני סרטים קצרים וערכתי מספר פרויקטים.
תוך כדי הלימודים הבנתי שלא בא לי לקום בחמש בבוקר כל החיים ואני יותר טיפוס של לשבת על המחשב ולהתלונן על איכות החומרים – והתמקצעתי בעריכה.
לעורך יש את הפריבילגיה להתעסק בעיקר בסרט ולא בכל המסביב.

לקראת סיום הלימודים השתלבתי ב"פרומו קשת" כבמאי עורך פרילנסר ועבדתי שם כ-3 שנים און אוף. בזמן הזה ערכתי כל מה שיכלתי – תכניות אולפן, פרומואים, טריילרים, תכניות דוקו ופרסומות.
עם הזמן הבנתי שאני פחות מתעניין בעריכה עלילתית, ומעוניין להיות שותף לפרויקטים שבהם יש לי השפעה גדולה יותר על התוכן ועל המוצר הסופי.

בחמש השנים האחרונות אני עורך פרויקטים של חברת ADD – בעיקר "גולסטאר". אחד היתרונות של העבודה שם, הוא שהיא מאפשרת חיי משפחה נורמליים – בניגוד להפקות פריים-טיים בעלות אופי יותר לחוץ.

 

איך הגעת לתחום העריכה?

כשהתחלתי ללמוד, חשבתי שאהיה במאי, עוזר במאי, או אולי מפיק.
בחופשת הקיץ בין שנה א' ל-ב' עבדתי כמנהל הפקה בתוכנית טלוויזיה, הרווחתי 300$ לשבוע, והייתי בטוח שהסתדרתי בחיים.
אבל אז גיליתי שהעורך של הכתבות בתוכנית מרוויח 300$ ליום. הבנתי שכדאי לי לעשות הסבה.

כל כך לא היה לי מושג, עד שיום אחד, אחרי יום הצילום, ניגשתי למחשב ודגמתי את החומרים (הכל צולם אז ב-DV). העורך שראה אותי דוגם אמר לי "שמע, אתה יכול להיות דיגיטטור". הייתי בהלם לגלות שיש מקצוע כזה ועוד משלמים בו 15$ לשעה.

בקיץ אחרי כבר עבדתי כדוגם בקשת וכך מימנתי את סרט הגמר שלי. במקביל המשכתי ללמוד, וכשסיימתי התחלתי לערוך קצת יותר. אחר כך, בעזרת מזל, קשרים וקצת חוצפה השתלבתי כבמאי-עורך פרילנסר בפרומו קשת. משם הדברים זרמו.

 

ספר לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה? 

בכל פרויקט לומדים משהו חדש, אבל אחד הרגעים הכי חזקים שהיו לי כעורך היה דווקא כשערכתי סרט בר מצווה.

סגרתי עם המשפחה על 2,500 ש"ח וישבתי לערוך את סרט בר המצווה לילד החמוד. אחרי 2.5 משמרות הגיעה המשפחה לצפייה. זה היה בתחילת הדרך וכבר עבדתי בפרומו והייתי רגיל לתגובות וביקורות מסוג "אוקי עובד, אפשר לשדר, מאושר", או לניתוחים הקרים של העבודות בבית ספר לקולנוע.

המשפחה הגיעה כולה, הקרנתי להם את הסרט שכלל קליפ ספורט, חומרים שלו מנגן בפסנתר, צחוקים וחברים, ומסתיים במוזיקה מרגשת וסינקים של המשפחה והחברים באיחולים וברכות לילד החמוד.

בקיצור, נגמרת ההקרנה, יש שתיקה מעיקה, מדליקים את האור, האמא יוצאת מהחדר בדמעות ואני לא מבין מה קורה. ממש לא נעים לי ואני זז באי נוחות בכיסא, אני גם יודע שבר המצווה למחרת היום, ולא בא לי להעביר את הלילה בהמון תיקונים.

אחרי כמה דקות של מועקה, האמא חוזרת לחדר, מחבקת אותי, מניחה צ'ק הפוך על השולחן ויוצאת. אני מסתכל על הצ'ק, רשום שם 5,000 שקלים. אני המום. דבר כזה בחיים לא יקרה מול מפיק. יש יתרונות אדירים לחלטורות.

אגב, למחרת נקראתי לתיקוני חירום. מסתבר שהחברים של אותו ילד לא יודעים שהוא מנגן בפסנתר, הוא מת מפחד שיצחקו עליו וחייבים להוציא את זה מהסרט דחוף, כי אחרת הוא מאיים לא להגיע לבר מצווה…

 

איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?

העבודה שלנו העורכים, נמצאת על התפר בין הספרנית לרוקמת. מצד אחד אנחנו צריכים לעבור על כמויות עצומות של חומר גלם ולדעת איפה כל דבר נמצא, ומהצד השני, אנחנו צריכים לתפור את החומרים יחדיו בעדינות וברגישות (לפעמים גם בגסות ובפטישים, תלוי במוצר).

יש לי מספר עקרונות שמנחים אותי כשאני עורך: אחד החשובים בהם הוא להגיע למצב שיש קאט ראשון כמה שיותר מהר. שיהיה משהו, דראפט ראשון אחרי הצפייה, ואז ממנו אפשר רק לשפר. אחרי שיש גרסה אפשר להתחיל להפעיל תהליך של ביקורת, עצמית או חיצונית.

אחרי שהעמדתי את הקאט הראשון, אני יושב וצופה ומחליט מה דעתי. משם הדרך עוד ארוכה. נחליף את הפתיחה, נשנה את כל הסיום, נקצר את האמצע, נחליף מוזיקה, נשנה את כל הסיפור ונבין שהקצב דפוק – אחלה! בדיוק בשביל זה אני פה…

חוץ מזה, מבחינתי, עד שאין גרסה ראשונה אין בסיס לדיון, גם לא עם עצמי. העיקרון הזה גם עוזר לי להשתיק את הביקורת העצמית תוך כדי העבודה.
עם כל הכבוד לחומרי הגלם, החיבור ביניהם הוא שיוצר את הסרט .

לוקייטורים (מרקרים) – לכתוב ולסכם את החומרים, במיוחד כשיש כמויות. אחר כך במקום לעבור על כל הסיקוונס, אני פשוט קורא את הלוקייטורים ואז יותר קל ליצור מבנה.

כדי לרשום הערות שנותנים לי – אני עובד עם גוגל Docs פתוח, ושם אני רושם את כל ההערות שנותנים לי. יש לי כתב מכוער, אני מאבד מחברות והגוגל Docs הכי נוח לי. בשלב הבא אני צובע במרקר את ההערות: ירוק – בוצע, אדום – לא אפשרי (כולל הסבר), כתום/ צהוב – עשיתי משהו אחר ממה שביקשתם + פירוט הסיבות.

 

ספר לנו על קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם

אז איך בעצם עורך מסדר מקלדת? רובנו מתחילים מברירת המחדל של ה-Avid וממשיכים משם. מוסיפים כפתור מדי פעם ולאט לאט יוצרים את המקלדת שלנו, רוב העורכים עוצרים אחרי שנה.

אז אחת לחצי שנה בערך, או כמה שבועות אחרי תחילת פרויקט, אני עושה רשימה של הפעולות הכי נפוצות שאני עושה בזמן העריכה. זה גם משתנה מפרויקט לפרויקט, בפרויקט ריאליטי של מולטיקאם אני צריך כלים אחרים מאשר בפרומו מרובה אפקטים.

אני מנסה כמה שפחות להזיז את יד שמאל מהמיקום שלה, כי כל פעם שאני צריך להזיז אותה ימינה או להוריד את היד מהעכבר זה בזבוז זמן. העיניים צריכות להיות כל הזמן על הטיימליין ובוידאו ולא להסתכל על המקלדת.

כמו כן, אני חסיד גדול של ה- Smart Tools וחושב שהאפשרות לבצע יותר פעולות בעכבר בטיימליין מאיצה את העבודה (תודה רבה ל-Link Selection).

אני בדרך כלל עובד עם סיקוונסים של 24 ערוצי סאונד, כי מוקלטות 12 דמויות בכל זמן נתון על המסך, ויש גם בום, מוזיקה ואפקטים – אז יש לי טיימליין גדול במסך השמאלי עם מעט מקום לבינים, ובצד ימין נמצא חלון הקומפוזר.

אני מכבה את החומרה ולא משתמש במוניטור החיצוני כי זה מאט את המחשב וזה גם תופס את הצוואר להסתכל ימינה בזווית. כשאני צריך יש לי קיצור דרך למסך מלא.

אני רוצה להוסיף שבעיניי מקלדת מצוירת של Avid, היא דבר מצוין למתחילים אבל מיותרת אחרי איזה שנה. לא כותבים את השמות של התווים על הפסנתר, נכון?

עורך, אחרי שפיתח את סגנון העבודה שלו, לא צריך ציורים על המקלדת. תקנה מקלדת שנוחה לך ותבוא איתה לעבודה. אני אוהב מקלדת אלחוטית כי אני יכול לשבת על הספה ולערוך מהספה, זה מעולה לצפיות ארוכות בחומרים משעממים, אתה לא מתפתה לגלוש באינטרנט.

* צריך לזכור שבעצם עריכה רוב הזמן זה אין אאוט ואז V או B וזה צריך להיות אינטואיטיבי לכל עורך. בפרויקטים שאני עורך – בערך חצי מהזמן אני צופה בחומר וחצי מהזמן אני עורך אותו.

* בכפתורים 3 ו-4 אני מגדיל ומקטין את הטיימליין. זאת פעולה שתמיד צריך וברירת המחדל של Avid מזעזעת. זה ממש נוח.

 

ומה לגבי קיצורים עם שיפט?

* שיפט G אצלי כבר שנים זה Waveform.

* שיפט B זה Clip Gain (לשנות ווליום), אבל שני הקיצורים האלו גם אצלי בעכבר ואני משתמש בהם משם.

* גם האקסטנד אצלי הוא בשיפט R, כי זה כמעט תמיד אאוט ואקסטנד. אני לוחץ R ואז שיפט R וזה שם.

 

אתה משתמש גם בקיצורי עכבר, תוכל לפרט על כך?

הולכים ל-Mouse Settings ושם יש אפשרת בעצם לתת לכפתורי העכבר קיצורים (בעזרת ה-Command Palette). זה ממש שינה לי את שיטת העבודה, בעיקר בעבודה עם סאונד.

אני גם מגיע עם עכבר משלי, זה גם יותר היגייני, גם יותר ארגונומי וגם יש בו ארבעה כפתורים ולא רק שניים כמו העכברים הזולים של חדרי העריכה.

אלו קיצורי העכבר שלי:

* לחיצה על הגלגלת: פותח את האפשרות לשנות ווליום – Clip Gain.
* לחיצה על Ctrl + גלגלת: פותח Waveform.
* לחיצה על שיפט + גלגלגת: קיצור למיקסר – כי לפעמים אין ברירה, רק בשביל ללחוץ על הכפתור Change Volume In to Out.
* לחיצה על אלט + גלגלת: מבטל Link Selection. כשאני על חץ אדום או צהוב ורוצה להזיז רק תמונה או סאונד.

* לחיצה על הכפתור השני בעכבר: מביא אותי למצב מולטי קאם שאני צריך תמיד להיכנס ולצאת ממנו בשביל לערוך ולצפות. העבודה במצב מולטיקאם מאוד מאטה את המערכות ולכן אני לא עובד בה אם לא חייבים.
* לחיצה על Shift + כפתור שני: מציג 4 מצלמות.
* לחיצה על Ctrl + כפתור שני: מציג 9 מצלמות.

* השדרוג הכי משמעותי הוא גלילה בעכבר לשינוי ווליום, זה דבר כל כך אינטואיטיבי ואני בטוח שאויד יכניסו אותו באחת הגרסאות הבאות. זה מבוצע כך:

מורידים תוכנה חינמית של גיימרים (גוגל X Mouse Button Control) שעוזרת לעשות קיצורים בעכבר ושמים בה את ההגדרות הבאות:

אפשר לראות דוגמא והסבר כאן.

ממליץ להשקיע 5 דקות ולגרום לזה לעבוד, אחרי עשרים דקות עם זה לא תחזרו אחורה, אבל אולי כן תזיזו את כפתורי המולטיקאם שלכם כי למעלה למטה לא יעבוד יותר בגרופים, אז אצלי זה PGUP ו-PGDN.

* בנוסף, לא יהיה אפשר לגלול עם העכבר במצב הזה בתוך ה-Avid (נגיד בתוך הבין). אם תרצו להשתמש בגלגלת, תלחצו במקלדת על הכפתור Scroll Lock וזה ישהה את התוכנה שהתקנו.

האמת שהתנסיתי בכל מיני צורות עבודה: עבדתי עם וואקום ועם שלטים, יש את האפליקציה של אויד לשליטה מהאייפד, פעם אפילו חיברתי למחשב בבית שלט של אקס בוקס וניסיתי לערוך איתו, זה היה ניסוי מעניין. אבל בסופו של דבר הכי נוח לי מקלדת ועכבר. לפחות בינתיים.
אבל בעמדה שלי יש לי גם אפשרות לעבוד בעמידה, עם תוספת לשולחן בסגנון VARIDESK.

 

טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?

לפעמים יותר חשוב מה שאתה משדר בחדר מאשר הקאט שאתה עושה. את הקאט תמיד אפשר לשפר, את הרושם שעשית לא… סבלנות, סבלנות וסבלנות, כלפי עצמך וכלפי אחרים.

וגם לשמור על הגוף, לשבת המון שעות זה לא בריא. יוגה, שחיה, הליכות, אופניים, כל דבר שאפשר לדחוף לסדר היום.

 

לקריאת כתבות נוספות בפינה "של מי המקלדת?" – כנסו לכאן.

רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי.

אם יש לכם שאלות נוספות לאור, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות כאן למטה.