שירה ארד עורכת כבר מעל ל-15 שנה בתעשייה, היא החלה את דרכה בכלל בעולם המשחק והתקלוט, עד שחבר טוב הציע לה להיכנס לעולם העריכה.

בין הסרטים שערכה תמצאו את "אבינו" של מני יעיש, שעליו זכתה בפרס העריכה הטובה ביותר בפרסי אופיר, "ימים נוראים" של ירון זילברמן, "חדר 514" של שרון בר-זיו ו"אנטנה" של אריק רוטשטיין, שעליו גם זכתה בפרס העריכה בפסטיבל חיפה. הסידרה האחרונה שערכה הייתה דוקומנטרית ונקראת "אחרי חצות: הסוד הכי שמור בעיר" של קרן שעיו, ששודרה ביס דוקו.

שירה משתפת אותנו איך המעבר מעולם המשחק והתקלוט הרגיש כאילו 'הגיעה הביתה' ולמה, איך למדה עם השנים לסמוך על האינטואיציה שלה בעריכה, על חשיבות ההבנה של משחק טוב בתהליך העריכה, למה חשוב להכיר כל מיני סוגים של אמנים ואומנויות ועוד הרבה משפטים שבטוח יפילו לכם אסימונים.

שירה, ספרי לנו קצת עלייך

אני עורכת סרטים וסדרות למעלה מ-15 שנה, בוגרת ג'אמפ קאט.

לא ידעתי שאערוך סרטים. התחלתי כשחקנית, ואחר כך גם הייתי דיג'ייאית ויועצת מוזיקלית. חבר טוב שהיה עורך הפנה אותי לעריכה ואמר שהמיומנויות שרכשתי במשחק ובתיקלוט הן מיומנויות שכל עורכת טובה צריכה.

איך הגעת לעולם העריכה?

מגיל צעיר רציתי להיות שחקנית. למדתי משחק בלונדון וכשחזרתי לארץ שיחקתי כעשור בתיאטראות ובטלוויזיה. לאחר מכן, התחלתי לתקלט, בהתחלה בברים ולאחר מכן גם במועדונים. עשיתי גם ייעוץ מוזיקלי לכתבות בחדשות ערוץ 2 ובעקבות תיקלוט בננוצ'קה, גם בסרט "בוראט" של סשה ברון כהן.

ערב אחד, בסוף תיקלוט באברקסס, ישבתי עם ניר אזולאי, חבר שהיה אז עורך בחדשות, ואמרתי לו שאני לא יודעת מה אעשה כשאהיה "גדולה" (הייתי כבר בת 30), והוא אמר לי, למה שלא תלכי ללמוד עריכה? היית שחקנית, אז את יודעת מה זה לספר סיפור, את דיג'ייאית, אז את מבינה מה זה קצב ומוזיקה, ואלה אלמנטים חשובים לכל עורך טוב. הוא שלח אותי לג'אמפקאט. בשיעור הראשון עדיין התאקלמתי, הייתי טכנופובית לא קטנה (ועדיין) ובשיעור השני הרגשתי שהגעתי הביתה.

איך את ניגשת לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?

בדרך כלל אני מדברת עם הבמאי או הבמאית כדי להבין את העולם הסינמטי שהם מגיעים ממנו, ומבקשת רפרנסים כהכנה לעבודה. זה מאוד עוזר, להבין קצב, להבין את הטון הרגשי שהאנשים שאעבוד איתם מגיעים ממנו.

בצפייה של חומרים עלילתיים אני בדרך כלל עושה אסמבלי "גודיז" של כל הטייקים והשוטים הטובים. אני לא מתעכבת על החומרים הלא טובים, אבל כן משתדלת להפריד בין אודיו לוידאו בצפייה כי לפעמים אפשר לקחת שוט שהאינטונציה בו טובה, אבל צולם לא טוב, ולהלביש על שוט שצולם טוב, אבל האינטונציה לא עובדת בו.

התוצאה היא שיפור המשחק. זה עובד כמו קסם.

ספרי לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?

בכל פרויקט שאני עורכת אני לומדת משהו חדש. עם השנים אני לומדת יותר ויותר לסמוך על האינטואיציה שלי. אינטואיציה זה דבר שמתחדד עם הזמן. כמו שריר שמתפתח כשמאמנים אותו.

כשלמדתי עריכה, אני זוכרת שהפתיע אותי שתמר ירון ראתה פריים אחד שלא היה במקום. למדתי גם אני לראות פריימים. עם השנים גם למדתי איזה קולנוע אני אוהבת ולאיזה אני פחות מתחברת ואני משתדלת לא לקחת עבודות שאני לא מושקעת בהן ברמה כזו או אחרת של עניין. זה לדעתי מפתח לעריכה טובה.

הסידרה האחרונה שערכתי לקרן שעיו, "אחרי חצות", שסיפרה על פרשת קסטיאל, פתחה את עיני בכל הנוגע למצבן העגום של נשים בפני החוק במדינת ישראל. המערכת מערימה קשיים לא הגיוניים בפני נשים שעברו פגיעות מיניות. זה משהו שלא הייתי מודעת להיקף שלו.

מהם 3 הטיפים החשובים ביותר בעינייך בתהליך העריכה?

להבין שעריכה היא חמישים אחוז סבלנות, כמו שאמרה תלמה שונמייקר, העורכת האגדתית של סקורסזה. זאת עבודה שדורשת המון סבלנות. יש רגע שצריך לתת לשוט מסוים כדי שהוא ידבר אל הצופים, והרגע הזה הוא לא פונקציונלי. הוא רגשי וסיפורי.

להבין שעריכה היא לא רק קאטים שעובדים יפה, אלא בראש ובראשונה לדעת לספר סיפור.

לדעת לקחת הפסקה של שבוע לפחות לפני פיין קאט – הפסקה כזאת מאפשרת פרספקטיבה ולפעמים גורמת לשינויים די דראסטיים וחשובים בעריכה שאי אפשר לראות כשעורכים ברצף.

כמי שבאה מעולם של משחק וסאונד, שתפי אותנו כיצד זה משפיע על תהליך העריכה שלך?

עורכת היא "שחקנית העל" של כל השחקנים. היא צריכה להשתמש בדמיון שלה ו"להיכנס למצב" שכל שחקן ושחקנית נמצאים בו. גם כדי לבחון אם המשחק שלהם טוב, וגם כדי להבין את הקצב הרגשי הנכון של המצבים שהם נמצאים בהם. אמנות המשחק היא אמנות הסיפור והרגש. גם העריכה.

עריכה היא כמו יצירה מוזיקלית, היא הא.ק.ג, הטמפו הרגשי של הסרט. פעימות הלב, כפי שגודאר קרא לה.

לכן, עולמות המשחק והמוזיקה שירתו אותי ומשרתים אותי בכל סרט שאני עורכת.

כיועצת מוזיקלית, הרבה פעמים אני גם מעורבת בבחירות המוזיקליות של הסרטים והסדרות שאני עורכת.

טיפ אחרון שהיית שמחה לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?

כשלמדתי עריכה, באחד השיעורים, יעל פרלוב שאלה אותנו איזה ספר אנחנו קוראים, באיזו תערוכה היינו לאחרונה, ואיזה הופעה ראינו. במילים אחרות היא אמרה שכדי להיות עורכת טובה, את צריכה להקיף את עצמך בכל מיני סוגים של אומנויות ואמנים.

עריכה לא שואבת רק מעולם הקולנוע. היא עירוב של כל האומנויות. אמנים מאומנויות אחרות הם הקולגות שלנו. כדאי ללמוד מהם, לחקות אותם, לשחק עם הרעיונות שלהם, ולקבל מהם עוד ועוד השראה.

* אם יש לכם שאלות נוספות לשירה, אתם מוזמנים לשאול אותה בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו היא מתוייגת – ממש כאן.

* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.

* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי