פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם? גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם?
גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

החטיפ החודשי - הכנסת עורכים

רוצים לקבל טיפים לפני כולם? הירשמו לניוזלטר החודשי

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

פוסטים אחרונים

טיפים אחרונים

מאחורי המקלדת עם בועז ליאון

בועז ליאון עורך בתעשייה כבר למעלה מ-30 שנים. הוא החל את דרכו ב"יומן" של דוד פרלוב, ערך בפילם על סטינבק, ומאז ערך עשרות סרטים וסדרות בז'אנרים עלילתיים ודוקומנטריים.

בין הפרויקטים שערך תוכלו למצוא את "הבורגנים" של איתן צור, "בטיפול" של חגי לוי, "פולישוק" ו"מותק בול באמצע" של שמואל הספרי, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" של מיכל בת אדם, "מתי נתנשק" של דלית קהן, "שוטטות" של אסף הראל, "תא גורדין" של דני סירקין, "עמק" של סופי ארטוס, "לוד- בין יאוש לתקוה"  ו"זכות הצעקה" של אורי רוזנווקס, "דרך בן צבי 67" של רן טל, "3 אחים ומערה" של תמר טל ענתי, "מי הרג את ילדי הברנוער" של עידית אברהמי ועוד רבים וטובים שלקח חלק בהם.

בועז משתף אותנו על תחילת דרכו בעולם העריכה, כיצד למד המון מהתקופה שבה ערך עם דויד פרלוב, על המעבר מעריכה על פילם לעריכה באביד, מהם הטיפים החשובים בעיניו לעריכה של פרויקט דוקומנטרי, כיצד מתחיל לעבוד על פרויקט חדש ומשתף אותנו בטיפ שמלווה אותו עוד מתחילת הדרך כעוזר עריכה.

 

בועז, ספר לנו קצת עלייך

נולדתי וגדלתי בתל אביב. לפני כחמש שנים עברנו בת זוגי ואני צפונה ואנחנו חיים בעין-הוד. יש לנו שלוש בנות.

אני עורך למעלה מ-30 שנים ומלמד עריכה במכללת ספיר ובאוניברסיטת תל אביב.

יש לי סטודיו עם 3 חדרי עריכה בתל אביב ואני גם עובד מהבית בעין-הוד ובבתי פוסט שונים בעיר. כרגע אני עובד על כמה פרויקטים במקביל: סדרת דוקו בת שלושה פרקים בהפקתו ובימויו של איל בלחסן, סרט לערוץ 8 בבימויה של תמר טל ועתיד לערוך פרק או שניים בעונה השנייה של טהרן.

 

איך הגעת לתחום העריכה?

למדתי קולנוע ב"תיכון החדש" בתל אביב, במחזור הראשון ללימודי קולנוע בתיכון בארץ כנראה. את האהבה לקולנוע החדיר בנו המורה והקולנוען עקיבא ברקין ז"ל, שהקים את המגמה והיה מקרין לנו עם מקרן 16 מ"מ בכיתה סרטים שהיה מביא ממכון הסרטים הישראלי, סרטים של פליני, פזוליני, סרטי הגל החדש הצרפתי (טריפו, גודאר וכו') קולנוע רוסי, מזרח אירופאי, יפני, היצ'קוק, סטנלי קובריק, מערבונים, בונואל ועוד.

הוידאו היה עוד בחיתוליו, ספריות סרטים עוד לא היו, מצלמות היו יקרות מאוד עם איכות תמונה נמוכה וההתנסות המעשית היחידה שהייתה לי במשך 3 שנות הלימוד במגמה הייתה סרט הגמר שלי לבגרות שצולם ב-8 מ"מ.

בצבא, חלק מהשירות עשיתי ביחידת וידאו של חיל האויר, שם צילמתי וערכתי במערכות וידאו. בחופשת השחרור שלי מילואימניק מהיחידה הכיר לי את דויד פרלוב שצילם אז את "יומן" בפילם 16 מ"מ וערך על סטינבק, שולחן עריכה של פילם. אצל פרלוב למדתי את המלאכהראשית הטכנית – שבהחלט דורשת מיומנות, חיתוך והדבקה, שמירה על סינכרון בין תמונה וסאונד, השחלה של הפילם על השולחן, רווינדרים לגילגול הפילם וכמובן קיטלוג ורישום החומר. לדוגמה אם חתכתי שוט ואחרי כמה ימים אני רוצה להחזיר את מה שחתכתי (מאצ' פריים – כמה פשוט), בפילם זה הרבה יותר מסובך. או למשל להריץ את הסרט להתחלה, בפילם זו פרוצדורה של כמה דקות טובות. כל סרט היה מורכב מכמה גלגלים שכל הזמן צריך להחליף ביניהם, בקיצור לעוזר עריכה הייתה עבודה רבה ולעיתים היה יותר מאחד.

מעבר למיומנות המעשית ספגתי אצל פרלוב גם את תורת המקצוע – איך לגשת לחומר, איך לבנות סצנה, למה לשים לב ועל מה להקפיד. באותן שנים לימד פרלוב בימוי באוניברסיטת תל-אביב, ובמקביל לעבודה על היומן, עזרתי לו בהכנת קטעים להקרנה בשיעור. כיוון שנלוויתי אליו לאוניברסיטה, למדתי גם מההקשבה בשיעורים שלו. סטודנטים שראו אותי שם, פנו אליי שאערוך להם את סרטי הגמר ועם חלקם אני עובד עד היום.

 

בתחילת דרכך ערכת על פילם ואז הגיעה תוכנת אביד – שתף אותנו במעבר וההסתגלות למצב החדש

למעשה עד גיל 20 פלוס לא נגעתי במחשב. כשהתעשייה התחילה לעבור למחשבים בתחילת שנות ה-90, קיבלתי הצעה לעבוד על סרט באמצעות אביד. עניתי למפיקה, יולי כהן (שלימים ערכתי לה סרטים בתור בימאית), שמעולם לא עבדתי על מחשב. בגדלות רוח היא ענתה לי שזה לא נראה לה בעייתי ותיאמה לי פגישה ותרגול בבית הפוסט וידאו סוניק בו היינו אמורים לערוך. ואכן אחרי הדגמה בסיסת של כמה עקרונות באדיבותו של אחד הטכנאים, הוקסמתי מיד.

במשך שבוע, בתום משמרת העריכה, הלכתי לתרגל בלילות את תוכנת האביד. כמובן שהיו גמגומים ותקלות בהתחלה אבל די מהר השתלטתי על התוכנה. יולי צדקה – זה לא משנה באיזה אמצעים עורכים, כי עבודת העריכה – צפייה, מיון וסידור החומר, הקמת מבנה, המעברים הסגנון – זהה בכל הפורמטים. כמובן שהמחשב פתח עידן חדש בכל מה שקשור בבדיקת כמה גרסאות, בפילם לא יכולת להשאיר גרסה ולערוך אחרת מכיוון שהחומר הוא פיזי ואתה מפרק ראפ-קאט אחד כדי לבנות אחר. כמו כן ריבוי ערוצי סאונד (בפילם רק 2 במקביל) מאפשר לך להניח ולשמוע בו זמנית את המוסיקה והאפקטים שמשפיעים מאוד על האוירה והקצב. שלא לדבר על האפשרויות בתמונה שלא קיימות בכלל בשלב העריכה על סטינבק.

 

מהם 4 הטיפים הכי חשובים לדעתך בעריכה דוקומנטרית?

1. להיות פתוח וגמיש מחשבתית, ולא להתקבע על דרך אחת של לספר את הסיפור. זה קשה, דורש אימון והורדת אגו. צריך לשים את טובת הסרט בראש ואז כולם יוצאים "מנצחים".

2. לערוך הקרנות לאורחים. ראיית הראפ-קאט בנוכחות אחרים מאפשרת לחוות את הסרט דרך עיניים זרות ותובנות רבות עולות מעצם הצפייה המשותפת עוד לפני שמתחיל הדיון על הסקיצה בתום ההקרנה. בדיון עצמו אני מציע להקשיב, לנסות להבין ולרשום הערות. כדאי לשים לב להערות חוזרות ולקחת מהן רק מה שנכון לכם ולסרט. קורה שהבמאי ואני נוכחים באותה הקרנה ושומעים את אותם אנשים, אבל כל אחד מפרש את התגובות אחרת, לכן חשוב להיות נוכח.

3. להתרחק לתקופה מהסרט ואז לחזור אליו (אם זה ניתן מבחינת לוחות זמנים), בדרך כלל דברים מקבלים פרופורציות אחרות ממרחק הזמן, דברים שחשבת שאי אפשר בלעדיהם פתאום מתבררים כלא נחוצים בהכרח, קונבנציות שהיית "תקוע" בהן מתפוגגות וחיבורים חדשים שלא חשבת עליהם פתאום צצים.

4. לשמור על הדמויות שלך. יש מעין חוזה לא כתוב בין הדמויות המצולמות לבין היוצרים, כמו יחסים בין עו"ד ללקוח או בין רופאה לפציינט. הם פותחים בפנינו את ביתם ואת ליבם, מפקידים בידינו את חייהן ואת עולמם, ועלינו לשים קווים אדומים, ערכיים, מוסריים ולא לעבור אותם.

 

איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?

אם זה מתוסרט אני קורא את התסריטים. אני גם נוהג לשוחח עם הבמאי/ת, בדרך כלל יותר מפעם אחת על הסגנון, מקורות השראה, תחושות וכדומה. ברוב המקרים מתחילים לערוך לפני תום ימי הצילום אז עורכים לפי סדר הסצינות שמגיעות מהצילומים. אני נוהג לערוך לפי הסדר הרץ. כלומר כל הסצינות לפי סדר התסריט. אני צופה בכל הטייקים ביסודיות, מסמן טייקים וחלקי טייקים טובים ולומד הרבה על האופן שכדאי לערוך את הסצינה דרך הערות הבימוי שאני שומע ברשס. בשלב הראשון של העריכה אני נצמד לתסריט.

בדוקו זה יותר מורכב. אני עושה צפיה משותפת עם הבמאי/ת ותוך כדי הצפייה מתחילים להבין צירי עלילה, דמויות, מוטיבים וכדומה. בסוף הצפייה המשותפת חושבים ביחד על תסריט עריכה. בשלב הבא אני עורך את הסצינות, בדרך כלל לבד, ללא נוכחות הבמאי. לפעמים לפי סדר הצילומים ולפעמים לפי דמויות או צירי עלילה. בשלב הבא אני מזמין את הבמאי/ת לצפייה ועבודה על הסצינות. אנחנו מתחילים להעמיד מבנה ראשוני ואז מתחילה העבודה על הסרט כולו. לפרויקט צריכות להיות שלוש מטרות – לעלות את הנושא של הסרט לסדר היום, לסייע לדמויות המשתתפות לזכות בהכרה, וליוצרים לזכות להערכה אומנותית ומקצועית.

 

טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?

טיפ שמלווה אותי מתחילת הדרך שלמדתי עוד בתור עוזר עריכה: אל תיתן לבמאי הרגשה שאתה משתלט לו על הסרט. זו עבודה משותפת שהזמינו אותך להשתתף בה.

 

 

* אם יש לכם שאלות נוספות לבועז, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה.

* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.

* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי

איך אתם יותר אוהבים להתעדכן? במייל או בפייסבוק?

רוצים להירשם לניוזלטר ולקבל מייל
אחת לחודש עם כל הטיפים החדשים?

חושבים שהמאמר יכול להועיל לעורכות ועורכים אחרים? שתפו אותם :)

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

כתיבת תגובה

רוצים לקבל טיפים לפני כולם?

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?
אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?

אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

סגירת תפריט