דודי אורן הוא גם עורך וגם במאי עריכות כבר המון שנים בתעשייה – במהלך העשור האחרון היה במאי עריכות בסדרות כמו "מחוברים", "מחוברים ניו יורק" ,"כחולים", "שלטון הצללים" וגם עורך בתוך מערכות מרובות עורכים כמו "המתמחים", "מעושרות", "הבוזגלוס" ו"הישרדות". בשנתיים האחרונות עשה מעבר מעולם הדוקו ריאליטי לעולם הדוקו וערך פרויקטים מגוונים.
דודי משתף אותנו איך גילה את העריכה בשנה האחרונה ללימודים, איך היה המעבר מהלימודים ל"חיים האמיתיים", מה למד אי שם בתחילת הדרך כעורך צעיר ומלווה אותו עד היום, מהם שלושת הטיפים הכי חשובים לעריכת דוקו ריאליטי וגם איך זה להיות במאי עריכות ולהיחשף לעבודה של עורכים אחרים מקרוב.
דודי, ספר לנו קצת עלייך
חוץ מעריכה ובימוי עריכה, הייתי גם עורך תוכן ובמאי ראשי של העונה השביעית של "מחוברים". ביימתי את הפרק האחרון של "כחולים" ואת העונה של "מחוז ירושלים" שבה הייתי בפועל גם במאי עריכות.
בשנתיים האחרונות אני עורך בעיקר דוקו. ערכתי את הסרט "ילדים על תנאי" של נועם דמסקי ועידו בהט עבור הוט 8 על ילדי אומנה רגע לפני שהם ומשפחותיהם צריכים להחליט אם להמשיך להיות משפחה למרות שהמדינה מפסיקה את התמיכה בגיל 18 או להיפרד. בעקבות הסרט עובדים היום על תיקון לחוק שיאריך את התמיכה הכספית במשפחות האומנה בשלוש שנים נוספות.
ערכתי ביחד עם אפי כהן את הסדרה הדוקומנטרית "שופטים בשר ודם" של נפתלי גליקסברג עבור כאן 11. סדרת תעודה הבוחנת את מעמד בית המשפט העליון בחברה הישראלית באמצעות תיקים מעוררי מחלוקת, דרך עיניהם של השופטים שפסקו בהם.
בימים אלה אני נמצא בעיצומה של עריכת הסדרה "נבואת קסנדרה". סדרת הדוקו החדשה של דוקי דרור עבור כאן 11 שעוסקת במלחמה הכלכלית כנגד כספי הסמים והלבנות ההון של חיזבאללה שניהלה ישראל יחד עם הרשות למלחמה בסמים של ארצות הברית. מבצע שנמשך עשור והתפרש על פני חמש יבשות, עד שנבלם בידי ממשל אובמה שביקש לקדם את עסקת הגרעין.
איך הגעת לתחום העריכה?
אני בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה של אונ' ת"א. כשנרשמתי לחוג בסוף 94' לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בתחום. במהלך הלימודים הפקתי כמה סרטים קצרים בתוך ומחוץ לחוג, ביימתי סרטים דוקומנטריים קצרים במהלך הלימודים אבל את העריכה גיליתי כשכבר כמעט סיימתי את הלימודים.
מבחינת החוג לקולנוע לא היה משתלם להשקיע בי קורס אויד כשאני כבר עם חצי רגל בחוץ לכן עשיתי קורס אויד בג'אמפ קאט. ערכתי את סרט הגמר שלי ונשארתי עוד שנה בחוג כדי לערוך סרטי סטודנטים.
כשיצאתי ממרתף העריכה של החוג לקולנוע ל"חיים האמיתיים" לא הרגשתי שיש לי כלים להתחיל לעבוד כעורך. האופציות המקובלות להשתלב בעריכה היו או להיות דוגם או להיות טכנאי אויד. בחרתי באופציה השנייה. עבדתי במשך שנה כטכנאי אויד באופוס שבדיוק עשו במונחים של אז קפיצה, כשהפכו מבית פוסט של ארבעה חדרי אויד לבית פוסט של עשרה חדרים. במקביל עשיתי פרויקטים עצמאיים קטנים על מערכת פרימייר בבית.
החיים המקצועיים שלי התחילו למעשה רק כשהתחלתי לעבוד בטלעד. שלוש השנים של טלעד שבהם עבדתי הרבה יותר מידי שעות בשביל הרבה פחות מידי כסף היו מבחינה מקצועית בית ספר מעולה.
בטלעד למדתי לערוך פרומואים ולעשות און ליינים. שש עשרה שנים אחרי תקופת טלעד אני עדיין משתמש בכלים שנתנו לי שני סוגי העריכה הכול כך שונים האלה.
תוכל להרחיב כיצד הכלים שלמדת בטלעד עוזרים לך גם כיום?
עריכת פרומואים למי שיכול ואוהב זאת תחנה מקצועית שאני מאד ממליץ עליה ללא קשר לאן תתפתח הקריירה שלך בעתיד.
מעבר לכך שפרומו הוא אומנות הצמצום בכל מה שנוגע לסיפור, העבודה עם מוזיקה, שינויי מוזיקה, קצב, זה יסודות שברגע שהצלחת למצות אותם בפורמט של הפרומו תוכל לשלוט בהם בכל פורמט אחר.
כמובן שזאת הפשטה מסוימת של הדברים כי להחזיק סיפור של 30 שניות לא דומה ליכולת להחזיק סיפור של שעה או יותר, אבל בכל הקשור לעבודה עם מוזיקה בתוך הסצנות ובמעברים בין הסצנות יש המון דברים שעריכת פרומואים לימדה אותי ותקפים לדברים שאני עורך היום.
עריכת און ליין לימדה אותי את החשיבות של עבודה מערכתית. בתור מי שקיבל תוצרים של לא מעט עורכי אוף ליין שעבדו בכל מיני שיטות שונות ומשונות, הבנתי לעומק את הצורך להכין את הטיים ליין להמשך. זה נכון עוד יותר לגבי העברת הפרויקט לסאונד.
אני תמיד עובד מאד מסודר על הטיים ליין גם עם ערוצי התמונה וגם עם ערוצי הסאונד מתוך מחשבה שזה לא נעצר אצלי.
הנחת העבודה שלי גם לגבי העבודה באון ליין וגם לאחר עשרות רבות של משמרות במיקס היא שתמיד חסר זמן בשלבים האלה, ולכן אעשה הכול כדי לתת להם טיים ליין נקי ומסודר וכמה שיותר מפורט מבחינת סאונד.
עבודה מוקפדת מאד עם ערוצי סאונד ותמונה היא גם תנאי לזרימה חלקה בין השלבים השונים של העריכה. כשהגעתי לערוך בהישרדות קבלתי דף מרם שמי שהיה במאי העריכות עם דרישה מכל העורכים לעבוד בצורה אחידה עם ערוצי הסאונד (ערוצים 1-4 דיאלוג, 5-6 טסטות, 7-10 מוזיקה, 11-16 אפקטים). עד היום אני עובד ככה ובפרויקטים בהם אני עושה בימוי עריכה אני מבקש מהעורכים שיעבדו ככה. אי אפשר להגזים בחשיבות של השקט שזה עושה בעיניים כשאתה יורש טיים ליין מעורך אחר.
גם בגלל שאני פריק של עיצוב פס קול וגם בגלל שאני קצת חולה שליטה אני משתדל לבנות את האמביאנס ברמה הגבוהה ביותר שהאויד והזמן מאפשרים לי. לעולם לא אשאיר קליפ בלי אמביאנס. אני מניח לעורך הסאונד לשפר את העבודה שלי אבל נותן לו כיוון מוצק מאד למה שאני מדמיין מבחינת הפסקול.
מבחינת עבודה עם מוזיקה זאת אחת ההנאות הגדולות ביותר עבורי. בהרבה מהפרויקטים שערכתי עבדתי צמוד למוזיקאים במעבר מהרפרנסים שהנחתי למוסיקה מקורית שהם כתבו.
ספר לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?
למרות שהרבה קאטים נחתכו על הטיים ליין מאז ימי "מחוברים", פורמט פורץ דרך בשעתו, אני חייב לתת קרדיט גדול לסדרה הזאת שהתחלתי בה כעורך אסמבלי וסיימתי כבמאי ראשי באחת מעונותיה האחרונות.
למחוברים הגעתי למשמרות ניסיון בעונה השנייה שביים דורון צברי.
דורון אהב את מה שעשיתי ונתן לי את ההזדמנות לערוך פרק. משם זה התגלגל לשתי עונות כעורך, ארבע עונות כבמאי עריכות ועורך תוכן כולל עונה שעשינו בניו יורק ועונה אחת שהובלתי בבימוי ובתוכן.
לצידי עבדו עורכים שהם מהטובים בארץ היום כמו גל גופר, אפי כהן, תמיר שפירא ויוני כהן ובימאים שהיו לי בתחילת הדרך למנטורים כמו דורון צברי, חליל אפרת וג'ולי שלז.
מחוברים גם היה המגה פרויקט הראשון שבו למדתי להתמודד כעורך עם כמויות אדירות של חומרים. סדר גודל של 1,500 שעות חומר גלם מהם אחוז אחד מגיע לקאט הסופי.
איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?
עבורי שלב הצפייה הוא השלב שבו אתה מפתח את שיטת העבודה המדויקת לפרויקט שעליו אתה עובד. כמו שאני בא כמה שיותר פתוח לדמויות ולסיפור, אני שומר גם על גמישות לגבי שיטת העבודה: כמה רחב לעבוד בשלבים הראשונים? האם לעבוד לינארית או להתחיל בסצנה משמעותית שלוכדת משהו מהותי מהשפה או האווירה של הסרט? לתת לעוזרי עריכה להניח אסמבלי או לעבוד על הכל לבד?
כשעובדים על פרויקט גדול ההתמצאות בחומר, היכולת לשלוף מהר את הסינקים או הוויזואליות בשלבים שונים של הפרויקט היא קריטית.
עבורי שימוש במארקים היא הדרך היעילה ביותר והמהירה ביותר. קודם כל מפני שאני זוכר דרך רישום. ברגע שרשמתי ציטוט מסינק הוא יתקבע אצלי בסבירות גבוהה עד סוף הפרויקט. דבר שני קל מאד יהיה להגיע לכל רגע כזה דרך חיפוש מארקים.
אני מעדיף שלא לחתוך תוך כדי צפייה, אם כי יש פרויקטים שבהם לאחר הצפייה תוך זמן קצר מאד יחסית, בזכות המארקרים, אכין טיים ליינים קצרים לפי נושאים.
מהם 3 הטיפים הכי חשובים לדעתך בעריכת דוקו ראליטי?
1. בעריכת דוקו ראליטי יש קאץ' ,על איזה שלד מבססים את הסצנה – על הדוקו או על הטסטות?
מצד אחד יש את הסצנות הדוקומנטריות שלא תמיד מכוסות בצורה הטובה ביותר. בניגוד לדוקו, שבו בדרך כלל תמצא את כל מה שאתה צריך כדי לערוך סצנה עגולה עם אסטבליש, תחושת חלל, קלוזאפים, ריאקשנים ודיטיילז, בדוקו ראליטי לא פעם חסרים חלקים.
מצד שני יש את קול המספר, הטסטה, שעושה חיים קלים ומאפשר לך להשלים הרבה פעמים דברים שלא היו חדים מספיק בתיעוד של הסצנה, להחליק מעברים קשים בחלל, לגשר על פערי מידע ולהאיץ את העלילה.
הסכנה שקיימת בכך היא שנמצא את עצמנו נשענים יותר ויותר על הטסטות ונאבד את תחושת הדוקו. האתגר מבחינתי הוא לשמר את תחושת הדוקו ולהשתמש בטסטות כמנוע שיקפיץ את הדוקו קומה.
2. במה לצפות קודם כשעורכים – בדוקו או בטסטות?
יש סצנות דוקו שמספרות את עצמן עם או בלי טסטות אבל מה לעשות שיש לא מעט סצנות שלא מחזיקות בלי תיווך של המספר. מצאתי שעבורי הכי יעיל זה לצפות ולמרקר את הטסטות קודם. ככה אני רואה את הגלם של הדוקו דרך החוויה של הדמויות ו/או התסריטאים של הסדרה.
3. השלב האחרון הוא לצפות בחומרים ולהישאר פתוח לסיפור שלא סופר בטסטות אבל קיים בדוקו. הרבה פעמים כאן מסתתרות הפנינים האמיתיות.
אתה גם במאי עריכות – שתף אותנו כיצד זה מרגיש לשבת לצד העורכ/ת בחדר העריכה? ומה למדת מזה?
בימוי עריכה הוא מקצוע נהדר ששווה להתנסות בו למרות שחייבים להוסיף כאן "אזהרת מסע". לא פעם עבודה של בימוי עריכה, בעיקר לעורכים שהופכים להיות במאי עריכה, הופכת ל"תפקיד שק שינה".
הימים נוטים להתארך מאד ככל שהפרויקט מתקדם והעליה לשידור מתקרבת. אני לא הצלחתי לשים גבולות, יכול להיות שיש כאלה שמצליחים.
הבונוסים העיקרים בתפקיד הוא הצורך שלך לפתור כמה פרקים במקביל, מבחינתי מדובר בהנאה גדולה כי מציאת הסיפור היא אחד השלבים האהובים עליי בכל עבודת עריכה.
בתור במאי עריכות המבט שלך על הפרקים מתווסף תמיד למבט רוחבי על הסדרה שאותו אתה מגבש יחד עם הבמאי כך שיש כאן המון עבודת תסרוט.
והדבר האחרון, אתה נחשף מקרוב לשיטות עבודה והבעה של עורכים רבים בצורה די אינטימית. במקצוע כמו עריכה שהוא סוליסטי רוב הזמן, יש ערך רב בליווי מקרוב של עורכים שאתה מעריך (בדרך כלל אתה בחרת לעבוד איתם) וכמובן שיש כאן למידה חשובה ומפרה.
ספר לנו על 2 קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם
אם יש תחום שלא הצלחתי לייעל זה בדיוק קיצורי המקלדת ו/או ההחלטה באיזה מצבים יעיל יותר לעבוד עם מקלדת ומתי עדיף לעבוד עם עכבר. אני מודע לזה ומנסה להשתפר אבל אין לי קיצורי עכבר ולא משתמש בקיצורי Alt. בקיצור לוקח לי 3 דק' לשחזר את היוזר שלי וזה לא דבר טוב, אבל אני עובד על זה…
בגלל שאני עובד המון עם סאונד במהלך העריכה אני חייב קיצור דרך למיקסר ע"ג המקלדת.
הכפתור השני יהיה Go to Mark.
שני כפתורים נוספים מאד שימושיים הם Move Clip Up/Down שחוסכים גם זמן וגם פותרים יציאות מסינק.
–
טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?
חוסר ביטחון מסוים שכולנו חווים בתחילתו של כל פרויקט חדש הוא חוויה שגם הבמאי וגם במאי העריכות חווים. כדאי מאד למצוא את הדרך לקצר את התקופה הזאת למינימום זמן ולהקרין את הביטחון שאנחנו צוברים.
בסוף כעורכים אנחנו מהווים משענת לבמאי לא רק מבחינה מקצועית אלא גם בהיבט הרגשי. עבודת עריכה היא מסע משותף של העורך והבמאי. כל עוד זה מרגיש ככה, חוויית היצירה גם טובה יותר וגם נעימה יותר.
* אם יש לכם שאלות נוספות לדודי, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק – ממש כאן.
* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.
* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי
