איתן דורפמן עורך כבר מעל לעשור בתעשייה, הוא החל את דרכו בכלל בעולם המוזיקה ולפני קצת יותר מחמש שנים, עבר לברלין והחל לערוך משם פרויקטים ישראליים מרחוק.

איתן עורך בעיקר דוקומנטרי ודוקו ריאליטי כמו "הישרדות", "אקס פקטור", "דה וויס", "משחקי השף", "מהפכה במטבח" ועוד. כיום, הוא בעיקר מנצל את הקורונה כדי לקדם פרויקט ארט-דוקו עצמי.

איתן משתף אותנו איך המעבר מעולם המוזיקה לעולם העריכה היה טבעי וסוחף, איך זה לערוך בברלין פרויקטים המגיעים מישראל, האתגרים וההזדמנויות שיש לו כעורך בברלין וגם, איך קיצורי העכבר שלו ממש שינו את תהליך העבודה שלו.

–

איתן, ספר לנו קצת עלייך

בן 42, מתגורר בברלין כ-5 וחצי שנים, בשכונת נוייקלן עם ז'ולי חתולת הפלא. עורך כ-13 שנים על אביד.
כדי לשחרר ולמתוח את הגוף מהישיבה הארוכה מול המחשב, אני מתרגל יוגה כמעט כל יום, וכדי להוציא אגרסיות ותסכול על לקוחות, אני מתופף.

–

איך הגעת לתחום העריכה?

שנים שהייתי בכלל פול טיים בתחום המוזיקה – לימודי סאונד, עריכה מוזיקלית לבתי עסק ודי-ג'יי (עדיין אנשים רבים קוראים לי "מיוזיקבוי" שהיה שם הבמה שלי), אבל הרגשתי שאני מתפזר ולא ממש מתקדם לשום מקום, מה גם שחשבון הבנק שלי התחנן לישועה.

חיפשתי לשנות מסלול ולעסוק במשהו שעדיין ייתן ביטוי ליצירתיות שבי ואולי יספק לי יותר ביטחון כלכלי. חברה מפיקת פוסט הציעה לי לקחת שיעורים פרטיים באביד ולראות איך זה מרגיש לי, חבר נוסף מהתחום אמר שזה תפור עלי, וכך הכל התחיל.

הרגשתי בבית ממש מהרגע הראשון. הכרתי כבר תוכנות המבוססות ערוצים וטיימליין מתחום המוזיקה, והוספת תמונה ונרטיב ריגשה וסחפה אותי מהר מאוד.

אתה גר בברלין ועובד מרחוק על תוכניות ריאליטי בארץ, איך עושים את זה? ואיזה טיפים תוכל לתת למי שעומד לעשות את זה בפעם הראשונה?

לפני שאגע בטיפים הטכניים, אתייחס קודם לחשיבות של תחזוק קשרים עם מפיקים, במאים, אנשי תוכן וגם עורכים מהתעשייה בישראל. 'רחוק מהעין רחוק מהלב' זה לא סתם ביטוי קלישאתי או תירוץ של החברה שלך מהצבא כשהיית חייל שבוז בלבנון, זו המציאות המרה.

בגלל שאני לא גר בישראל ומסתובב במסדרונות או ברחובות רמת החייל, אנשים שוכחים אותך, ויש סיכוי שאפילו אם אני מתאים מאד לפרויקט מסוים, פשוט לא אעלה בראשם של מקבלי ההחלטות בזמן אמת, רק כי לא ראו או שמעו ממני הרבה זמן.

זו גם אחת הסיבות שאני מגיע לפעמים לישראל לחודש-חודשיים לפרויקט – זה מאוד כיף לי לפגוש את החברים מהתעשייה וקצת להתענג על הנוסטלגיה, אבל גם כדי להפגין נוכחות.

דבר נוסף, בשל העובדה שעורכת התוכן או הבמאית לא נמצאות במרחק דפיקת דלת, או במפגש אקראי במסדרון, חייבת להיות יכולת עבודה עצמאית. אין עורך בחדר ליד שאפשר פשוט להתייעץ איתו, צריך לסמוך על האינסטינקט והניסיון.

גם במהלך הפרויקט חשוב לי מאוד להיות בקשר הדוק עם ההפקה בישראל, ולעדכן אותם בהתקדמות, במחשבות, רעיונות, דאחקות על חומרי הגלם, וגם הוצאת קיטור כמובן.

לגבי הצד הטכני – לאור חידושים טכנולוגיים, גם הוו'רקפלואו שלי משתנה כל הזמן. למשל ניתן כיום די בקלות לעשות שיחת וידאו ולשתף מסך, כך שהקרנות למיניהן יכולות להתבצע ביחד עם ההפקה בישראל כאילו אנחנו יושבים באותו החדר (כמעט).

–

בכל אופן, ככה בגדול זה עובד:

* לרוב אני מקבל חומרים על הארדיסק בדואר (או עם מישהו שמגיע לברלין) שעליו כבר יש פרויקט אביד מסודר, בדיוק באותו אופן כמו הפרויקט שיש בהפקה בישראל (ולשאר העורכים של הפרויקט), ובגלל שכל המדיות מסודרות אותו דבר, מספיק לי לשלוח להפקה בין עם סיקוונס לצפייה ולא צריך להסתבך עם אקספורטים.

* העבודה חייבת להיות מאוד סיסטמתית ומסודרת. אם הוספתי מדיות לפרויקט (הקלטתי פוסט-סינק, הכנסתי מוזיקה או סאונד אפקט שלא היה) אני חייב לשלוח את המדיות הרלוונטיות, מה שאומר שאני תמיד משאיר את ספריית "1" בתוך ה-Media Files שלי פנויה, וכך יש לי מעקב אילו מדיות חדשות יצרתי, ומה אני צריך לשלוח להפקה.

* במקרה שההפקה שולחת חומרים נוספים ברשת, החומרים חייבים להיכנס קודם לפרויקט של ההפקה בישראל, ואז הם שולחים מדיות + בין, על מנת לשמור על 'פרויקט מראה'.

* גיבוי תמידי של הפרויקט (המדיות מגובות בתחילת העבודה).

בנוסף, בשל העובדה שאין טכנאי מההפקה שקופץ לחדר כל פעם שצריך, רצוי לדעת (או לדעת לחפש ברשת) כל מיני פתרונות טכניים מפעם לפעם.

שתף אותנו בהשתלבות שלך בתעשייה המקומית בברלין

מהחוויה שלי, ההשתלבות ממש ממש לא פשוטה, אפילו שהגעתי לברלין עם די הרבה ניסיון.

אי ידיעת השפה מהווה מכשול די גדול, ותהליך לימודי הגרמנית הוא מאד מפרך. בנוסף, לא רק שצריך לדעת את השפה ממש ממש טוב, אלא על מנת לערוך תוכן ברמה אליה הייתי רגיל, צריך להכיר טוב את התרבות, ההומור, ועוד המון ניואנסים שהם מעבר לשפה.

אז כן, ברלין היא מאד קוסמופוליטית ויש המון פרויקטים באנגלית או קליפים מוזיקליים, אבל לפעמים מרגיש שכל אמני האיחוד האירופי (ועוד) מגיעים לפה לחפש את מזלם והתחרות מאוד קשה.

אז השתלבות ממש לא קרתה עדיין, אבל מה שכן, היציאה מאזור הנוחות מביאה עימה הזדמנויות חדשות, וגרמה לי לעשות כמה פרויקטים מאד שונים ממה שאני רגיל, ולהרחיב את היכולות והניסיון שלי, כגון: עריכת סרט דוקומנטרי לערוץ arte היוקרתי (שרובו בגרמנית), עריכת סרטים עלילתיים קצרים ומאד יפים (כמעט בחינם), בימוי, הפקה ועריכה של סרט קיקסטארט מהנה, בימוי סרטים שיווקיים באירלנד וחודש בפראג, שם שימשתי כיועץ ל'הישרדות צ'כיה'.

אבל עדיין, רוב העבודה שלי מגיעה מישראל…

חוץ מזה שאתה עורך, אתה גם מתעסק במוזיקה – שתף אותנו בתהליך העבודה שלך עם מוזיקה בפרויקטים שאתה עורך

אני מרגיש שהרקע המוזיקלי שלי משפיע ותורם המון לתהליך היצירה שלי.

בגדול, הקצב זה משהו שמוביל את האופן שבו אני חי ומרגיש את הסיקוונס. ואני לא מדבר רק על קצב הקאטים על גבי המוזיקה, אלא גם קצב המילים וההפסקות בין המילים בסצנה ללא מוזיקה לדוגמה. הרבה פעמים אני עוצם את העיניים ומרגיש איפה צריך לבוא הקאט מתוך הגרוב שאני מרגיש בגוף.

אני אף פעם לא מקבל את הפסקול (בעיקר מוזיקה אבל לא רק) כנתון מוגמר, אלא תמיד מנסה להבין מה הסצנה צריכה, ומגיע לשם בעזרת מניפולציות מגוונות.

פעמים רבות אני משלב מספר טרקים שונים של מוזיקה בו זמנית – למשל דרון מטרק אחד ואז משלב תופים מטרק אחר, וגם איזה אימפקט או רוורס של מצילה שבא והולך לפי הצורך. אני שולט בטרקים שלי כך שישרתו במדויק את האג'נדה שלי. יש לי המון כבוד לסאונד וללבלים (dB), ואני לא מתפשר עד רמת האו.סי.די.

ספר לנו על 2 קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם

מה שבאמת שינה את צורת העבודה שלי זה העכבר. אני משתמש ב- Logitech MX Master שיש לו 4 כפתורים נוספים עבור האגודל:

• שני כפתורים, הנמצאים אחד מאחורי השני, משמשים כזום אין/אאוט לסיקוונס (שינה את חיי).
• כפתור מתחתיהם הוא בעצם Shift – כך שהוא פותח לי עולם שלם של מקלדת שנייה בלי לוותר על זרת שמאל.
• כפתור נוסף שנמצא בבסיס העכבר כמעט ואיתו אני מפעיל ומכבה את הסגמנט סמארט טול. (החץ האדום).

את הכפתורים אני מתכנת בכלל מחוץ לאביד, בפלטפורמת ההגדרות שבאה עם העכבר.

* אם יש לכם שאלות נוספות לאיתן, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו הוא מתוייג – ממש כאן.

* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.

* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי