פלג נתנאל עורך כבר המון שנים בתעשייה. הוא החל את דרכו המקצועית ב"חדשות 10" והיום עורך בתאגיד השידור "כאן". בדרך ערך פרויקטים מגוונים כמו "הישרדות", "האח הגדול", דוקו ריאליטי, סרטי דוקו, כתבות דוקומנטריות, קליפים ועוד.
פלג משתף אותנו איך התגלגל לעולם העריכה לפני כמעט שני עשורים, נותן לנו טיפים פרקטיים לעריכת כתבות חדשותיות וחולק איתנו את שיטות העבודה שלו. מעבר לזה, הוא גם משתף אותנו בחווייה מטלטלת ועמוקה שחווה בתהליך העריכה בפרויקט שהיה מאוד משמעותי עבורו.
פלג, ספר לנו קצת עלייך
שמי פלג נתנאל אני בן 41, אב לארבעה מקסימים, גר בישוב עין חמד.
למדתי במכללת הדסה בירושלים בחוג לקולנוע וטלוויזיה, הייתי פרילנס כ-15 שנה וערכתי כמעט כל ז'אנר אפשרי למעט עלילתי.
התחנה והבית הראשון המקצועי שלי היה "חדשות 10" ממש מעט אחרי שהוקמו. שם עבדתי כשנתיים ואני חב למקום הזה את יכולות העבודה בלחץ והמון המון מהעיצוב שלי בתור עורך.
בשנת 2017 הצטרפתי כשכיר לתאגיד השידור הישראלי "כאן". שם אני משמש כעורך ובמאי עריכות בעיקר במגזין שלנו שמייצר סדרה בת 4 פרקים מידי שבוע.
איך הגעת לתחום העריכה?
למדתי קולנוע במכללת הדסה ודווקא לא הייתי מחובר בכלל לתחום העריכה, אפילו חשבתי שזה מסובך לי מדי. העדפתי להתמקד בכתיבת תסריטים ובימוי.
יום אחד שבתי הביתה ואבא שלי הביא לי את האביד הראשון שלי שהיה גרסת Avid Xpress dv, שאגב הייתה פורצת דרך בימים האלו (2002-2003) בזמן שכולם עבדו על "מקים" גדולים עם הארד דיסק בחיבור סקאזי בגודל של מפלצת.
באותו לילה ישבתי עד הבוקר ולא זזתי מהמקלדת. הבנתי שאני משתלט על זה לחלוטין והוקסמתי מהעריכה. בלילה ההוא ערכתי את הפרויקט הראשון שלי ומאז אני מכור לעבודה הזו, שמבחינת היחס שלי אליה זה פשוט תחביב וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לעורך.
ספר לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?
הסרט הדוקומנטרי תחקירי "תיק ליל הגילשונים נפתח" (ערוץ 10, במאית נילי שק) היה בשבילי חוויה מטלטלת. אחי גיא ז"ל נהרג בתקרית הזו ובעצם יצאתי לחפש תשובות גם כטאלנט בסרט עצמו וגם ערכתי אותו (יחד עם רונן ברוך במקביל).
החוויה הזו היתה כאמור קשה נפשית ולא פשוט לערוך לעיתים את עצמך, בטח ברגעים קשים. לרוץ לחדר העריכה אחרי שבדיוק גילית משהו בסצנה שבה אתה משתתף בעצמך ומגלה דברים לא פשוטים בדרך. אבל ניסיתי והצלחתי להתייחס לחוויה הזו מבחוץ והסרט יצא נפלא וגם סגר לי מעגלים באופן אישי.
איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?
דבר ראשון, אני עושה תחקיר לבמאי על מה הסרט או הכתבה? שואל על נפח הסגמנט או הסדרה, מנסה להבין איזה דמוית יש לי והכל בשיחה מקדימה בטלפון, זה מאוד חשוב.
אחר כך בחדר העריכה אני עובר על החומר – במידה ויש לי זמן לצפייה צופה בכל החומר, אבל לא תמיד יש זמן לצפות בהכל. אני עובר על המצולמים, ממרקר את הסצנות לפי צבעים, מסמן ויזואליה טובה ומחלק את הגלם לסצנות.
אחר כך מתחיל בבניה של תחילת הסגמנט ברמת כמעט פיין על מנת להרגיש את תחילת הסרט או הכתבה וזה בנוי משלושה שלבים:
1. A-Roll – יוצר מבנה בסיסי ביותר של סינקים/קטעי ראיון, דיאלוגים וקריינות בלבד. אפשר לסמן רווח למקומות שבהם נרצה לסמן כניסה של מוסיקה וכו'. (בשלב הזה עדיין רואים את הג'אמפ קאטים שנעשו בתוכן, כיוון שבשלב הראשון מתמקדים בתוכן ולא בניראות הויזואלית).
במידה ויש קריינות, אני מניח את הסינקים ומצופף אותם ככל שניתן כדי ליצור מבנה סדור וחזק ואז עובר עליו שוב ומהדק לפני הכיסוי והעריכה עצמה.
2. השלב הבא הוא B-Roll – בשלב הזה אני מכסה את הסצנה ע"פ התוכן, עם אינטרקאטים מתאימים.
3. השלב הסופי הוא A+B Roll שהוא שילוב של הכל – שילוב של "ראשים מדברים" וכיסוי הסצנה.
אני אוהב לייצר הרבה דופליקטים של הסיקוונסים שאני עורך כדי שתמיד אוכל לחזור אחורה ולשנות את העריכה.
מהם הטיפים הכי חשובים לדעתך בעריכת כתבות חדשותיות/דוקומנטריות?
1. להבין מה אתה עושה לפני שאתה מתחיל לערוך פרויקט. לקבל כל מידע שצריך כדי להבין למה תזדקק – איזה ארכיונים לבקש, איזו ויזואליה תתאים, מחשבות על מוסיקה וכו'.
2. להיות יעיל ולנהל את הזמן בצורה טובה – לכתבת מגזין גדולה עד 14 דקות, יש בערך יומיים וחצי לעריכה וזאת משימה לא כל כך פשוטה אבל אפשרית.
בכלל, ככל שה-A-Roll בתחום החדשות/מגזין יותר הדוק, כך זה משאיר לעורך זמן להנות ו"לפתוח" עוד את הכתבה ולשפר אותה.
3. בעריכת חדשות או מגזין יש 2 סוגי עורכים: סוג אחד שאוהב שמפעילים אותו והוא טכני בלבד. וסוג אחד, שאוהב להיות מעורב בעריכת התוכן ממש.
אני מהסוג השני, כי אני מאמין שלהפעיל את המכונה המופלאה שלנו כולנו יודעים, אבל מה שעורך הוידאו עשוי לתת לבמאי ברמת התוכן כצופה הראשון שלו, זה יותר חשוב מהעריכה הטכנית, וזה גם נותן ביטחון לכתב או לבמאי שעובד איתך יחד על האייטם.
4. להיות סבלני לשבת זה הטיפ הכי מעולה שאפשר לתת – אם אין לך סבלנות ואתה לא מוכן "להתאבד" על כתבה, אתה כנראה לא בתחום הנכון.
5. להיכנס לעולם התוכן של הכתבה לנסות להפחית קריינות ולאוורר אותה בסאונד אפים ככל האפשר, לבדוק תמיד אם הסיפור מספר את עצמו לבד.
6. מבחינת עיצוב פסקול – אני אוהב מאוד לתת את הסאונד האמיתי שהיה בתוך הסצנות, ואם אין – אני מייצר אותו לבד, זה נותן לסגמנט חיים אמיתיים.
7. סדר בבינים – פותח בין לכל דבר – מוסיקות NAR, מאסטר, GFX וכו'. אני גם אוהב לעבוד עם פולדרים כדי להפחית בינים בחלון הפרויקט.
ספר לנו על 2 קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם
1. אקסטנד (במקש C) – אני מאוד אוהב לעבוד איתו על מנת למלא משטחים או מוסיקה שנגזרה.
2. קיצור Add Edit האלמותי שעוזר לי ב"פירוק והרכבה מחדש" של הטיים ליין שלי.
ואם אפשר עוד קצת פירוט על חלק מהקיצורים המיוחדים במקלדת שלך?
– קיצור Toggle Source/Record in Timeline – אני לא יכול להסתדר בלעדיו. אוהב מאוד לראות את הטיים ליין עם חומרי הגלם.
– עוד קיצור שהייתי לוקח לאי בודד הוא ה-Load Filler שמייצר בלאק והוא נמצא אצלי במקש F8.
בגדול אני "עורך מקלדת". רוב עורכי המגזין והחדשות הם כאלו. אני עובד עם 3 וורק ספייס שונים (עריכה, תיקוני צבע וסאונד).
אצלי הם נמצאים במקשים F6-F8 בשילוב עם Shift ואני מחליף המון בין המצבים השונים. ככה אני מתאים את הטיימליין שלי למוד העבודה המסוים שאני עובד עליו. למשל: בעבודה על סאונד – ערוצי הסאונד גדולים, או הפוך במצב של תיקוני צבע.
טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?
אין כזה. צמחתי בעריכה לאט, עברתי הרבה תחנות ולא קפצתי מעל הפופיק של עצמי. עבדתי המון לבד ולמדתי להסתדר ברמת התוכן וגם ברמה טכנית בחדר העריכה, שזה דבר שקצת חסר לעורכי וידאו היום. אז לא לפחד מהאביד חברים!
אם יש לכם שאלות נוספות לפלג, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו הוא מתוייג – ממש כאן.
לקריאת כתבות נוספות בפינה "של מי המקלדת?" – כנסו לכאן.
רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי
