חן שביט שגב היא עורכת עם רזומה מאוד עשיר מאחוריה. בין הפרויקטים המגוונים שערכה תוכלו למצוא סדרות כמו "ילדי בית העץ" ו"החממה", תוכניות ריאליטי כמו "משחקי השף", "דה וויס", ו"הכוכב הבא לאירוויזיון", דוקו ריאליטי כמו "מהפכה במטבח", "מאמא ליגה" ו"כח סבתות", סרטים דוקומנטרים כמו "נבלות-הסיפור האמיתי" (דרור סבו), את רוב סרטי הטבע שביים מוטי קירשנבאום ז"ל והרשימה עוד ארוכה.

חן עלתה שלב אחר שלב בסולם הקריירה בתחום העריכה – החלה כדוגמת, המשיכה כעוזרת עריכה ומשם החלה להתקדם כעורכת. היא משתפת אותנו בתקופה הזאת וכיצד תרמה לה המון ידע ונסיון, מי היה המנטור שלה בתחילת הדרך, על שיטות העבודה שלה והחשיבות של צפייה בחומרי הגלם וקטלוג שלהם, עוד הרבה לפני שמתחילה מלאכת העריכה ועוד כמה טיפים שכדאי לנו להכיר ולהכניס לשגרת העבודה שלנו.

חן, ספרי לנו קצת עלייך

אני בת 43, עורכת אופליין כבר עשרים שנה. התחלתי בחדשות 10 כשכירה וכשיצאתי לעצמאות השתדלתי להתנסות בכל הז'אנרים. היום אני מג'נגלת בין סדרות, ריאליטי, דוקו-ריאליטי ודוקומנטרי.

נשואה לרועי שגב, במאי ותסריטאי ואמא לשני בנים יהלי וירמי (14 ו-9), לשתי כלבות וחתולה.

אני מאוד אוהבת את עולם העריכה, חושבת שזאת יצירה לכל דבר ומוצאת יתרון בכל ז'אנר בו אני נוגעת. אני מתייחסת לעצמי כעורכת שנמשכת לסיפור. למרות הקושי במשמרות הצפייה הארוכות בחומרים, אני הכי מסופקת שהצלחתי לזקק את עשרות שעות חומרי הגלם לסיקוונס מדוייק שמספר את הסיפור במלואו.

בשנים האחרונות אני עורכת גם את הסדרה "ילדי בית העץ" – פרויקט שאני מאוד גאה בו ובעיקר מתרגשת כל פעם מחדש לגלות בחדרי העריכה, עוד עורך שילדיו מעריצים מושבעים.

איך הגעת לעולם העריכה?

את עולם העריכה גיליתי במקרה. חבר שלמד ב"ג'אמפ קאט" סיפר לי על הקורס, נדלקתי, נרשמתי והבנתי שזה מה שאני אעשה כשאהיה גדולה (:

עשיתי שם מספר קורסים ותוך כדי הלימודים כבר התחלתי לעבוד כדוגמת. העבודה הראשונה שלי הייתה בפרויקט שנקרא "החפרפרת", בבימוים של יורם זק וחגי לפיד. זה היה בעצם הריאליטי הראשון שנעשה פה. עבדתי בלילות, סחבתי הארדיסקים באדיט, שרשרתי אותם אחד לשני וקיוויתי שכולם יעלו…  דגמתי מאות קלטות ולמדתי המון!

בהמשך הפכתי לעוזרת העריכה של עידו מוכריק עד שענת קירצ'וק, המורה שלי ל-Avid  מ"ג'אמפ קאט" הציעה לי להצטרף לחדשות ערוץ 10 – שם עבדתי 9 שנים. זה היה הבי"ס הכי טוב שיכולתי לבקש. ערכתי כתבות, מגזין, תוכניות וסרטי דוקו רבים.

בערוץ 10 גם הכרתי את המנטור שלי, מוטי קירשנבאום ז"ל. ערכתי כמעט את כל סרטי הטבע שלו, כולל הסרט האחרון שהוא צילם באפריקה לפני מותו ושאותו לא הספיק לערוך. כמה חודשים אחרי שנפטר, התחלנו לעבוד, כנען בנו ואני, על הסרט וזו הייתה חוויה רגשית מאוד. מוטי תמיד צילם את סרטיו יחד עם ילדיו, הוא כמעט ולא היה מצולם בחומרי הגלם ולכן כשהתחלנו לערוך, צפינו בכל החומרים וחיפשנו ב"פינצטה" וויזואלס וסאונדים של מוטי. ידענו שזו הפעם האחרונה שהצופים יזכו לשמוע את קולו והיה לנו חשוב להכניס כל רגע שבו הוא היה נוכח.

ממוטי קירשנבאום למדתי המון, הוא היה בי"ס לעריכה. עוד לפני שנכנסנו לערוך מוטי צפה בכל חומרי הגלם, עשה לוגינג, סימן את השוטים הטובים, כתב קרייניות ותסריט עריכה מלא. כמובן שהשתנו דברים תוך כדי עבודה, אבל הבסיס היה עוד לפני שעשיתי את הקאט הראשון ובדיוק מהסיבות האלו ערכנו במהירות וסיימנו בממוצע סרט של כ-50 דקות במקסימום 12 משמרות.

רבים מהרגלי העבודה שמלווים אותי היום למדתי ממנו ואני לא מתחילה לערוך לפני שיש לי תסריט עריכה  ראשוני.

מהעריכה בחדשות למדתי לערוך בלחץ של זמן, להבין מאוד מהר מה הסיפור ולהעמיד סיקוונס בזמן קצר ברמת פיין קאט של תמונה וסאונד. עד היום אני נוהגת לערוך יחסית פיין, עובדת על כל קאט, שמה מוזיקות בשלב מוקדם יחסית. מדייקת את הקאטים.

אני יודעת שברגע שאני עורכת את הסצנה באופן מדויק, זה עוזר לי להרגיש אם היא באמת עובדת.

ספרי לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?

אין לי פרוייקט אחד כזה. מכל פרוייקט למדתי משהו חדש.

בדוקו ריאליטי למדתי שבעזרת טסטות, הרכבת משפטים ואפילו כתיבה שלהן מחדש, אני יכולה להעביר אל הצופה את הסיפור אותו אני מעוניינת לספר ולמקסם את הדרמה שהסצנה מביאה.

בסדרות ילדים, בהן הילדים הם השחקנים, למדתי שבחירת הטייקים יכולה להיות לפעמים בניגוד "לחוקי העריכה", לדוגמא אם יש לי טייק ב-L.S שבו הילד שיחק מצוין, אני אעדיף להשתמש בו ולא בסגורים, למרות שמה שהתבקש ברגע זה מבחינה דרמטית זה דווקא C.U, כלומר בעבודה עם ילדים, אני אעדיף את המשחק הטוב, על פני זווית הצילום הנכונה.

בריאליטי למדתי לשחרר את הדוקו האיטי ושצריך להגביר קצב, לייצר הרבה קאטים וניתובים שבאופן טבעי לא הייתי נוטה לעשות.

ובאופן כללי למדתי שלפעמים הרבה אפקטים, חלונות ואובר קאטים, מחפים על בעיות בתוכן.

איך את ניגשת לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטות עבודה מסוימות?

יש לי נטייה להקדיש הרבה מאוד זמן לשלב הצפיות. אני מתמללת את חומר הגלם בעזרת לוקייטורים, עושה צבעים שונים לסינקים, ויזואלס ושוטים טובים שיכולים לעזור לי לעבור בין הסצנות. לפעמים אני מקדישה לצפיות אפילו משמרת יותר ממה שהוקצב, אבל יודעת שזה יחסוך לי לפחות שתי משמרות אח"כ בעזרת Ctrl+F.

אתן דוגמא ממשחקי השף כשאני עורכת "קרב", המהווה חלק גדול ומרכזי בפרק.

בקרבות יש 3 נבחרות, שכל נבחרת מורכבת משף ומספר מתמודדים. הנבחרות מתחרות ביניהן על יצירת המנה המנצחת והמתח והלחץ שבקרבות יוצרים דרמה גדולה מאוד.

בזמן הצפייה, כדי לא לפספס שום סיפור, עלי להקשיב בנפרד ל"נק מייק" של כל דמות. לדוגמא אם יש לי שלוש נבחרות, בכל נבחרת יש שף ושישה מתמודדים והקרב הוא כשעה וחצי, אני צופה באותה נבחרת כ-10.5 שעות (1.5X7) וכך גם עם שתי הנבחרות הנוספות, לכן שלב הצפיות יכול לקחת בין 8-10 משמרות, כשליש מסך המשמרות שתוקצבו לעריכה.

לפני הצפיות אני קוראת את הטסטות, לא צופה, אלא קוראת. כך אני מבינה מה הסיפור של הדמות דרך השאלות שהיא נשאלת. בשלב הבא אני מתחילה לצפות בדוקו, לא עושה אינים ולא חותכת שום דבר החוצה, אלא מתמללת בלוקייטורים, כל מתמודד על ערוץ הסאונד שלו, כותבת לי הערות במחברת, דגשים ורגעים חשובים שקרו. בסיום אני מדפיסה הכל ומייצרת קלסר עבה לי ולעורך התוכן.

את הדפסת הלוקייטורים אני עושה ע"י Print Markers בתפריט המהיר שבחלון ה-Markers:

בשלב השלישי אני מתחילה לערוך, כשהסיקוונס המלא עם הלוקייטורים הוא הבסיס להכל ואליו תמיד אחזור.

כמו רבים, גם אני נוהגת לצבוע את הסצנות בטיימליין בצבעים שונים, זה מראה לי את גודל הסצנות ברמה הכי שטחית ומדגיש לי חוסר איזון בתוכן.

את עורכת את סדרת הילדים "ילדי בית העץ" כבר 3 עונות. שתפי אותנו בטיפים החשובים ביותר בעינייך בעריכה של הסדרה?

"ילדי בית העץ" הוא באמת אחד הפרויקטים הקרובים לליבי. בעלי הוא התסריטאי יחד עם שירילי דשא שגם מביימת. זה התחיל כפרויקט קטן, משפחתי ומקסים והיום אנחנו לקראת העונה הרביעית והסדרה נחשבת לאהובה ומוערכת שזכתה בפרסי אקדמיה רבים.

כשהתחלנו לערוך את העונה הראשונה הבנו שאנחנו רוצים שזו תהיה סדרה בקצב איטי יותר, קצת "אולד סקול", היה לנו חשוב שהסיפור של הפרק והמסר יעברו לילדים בלי הפרעות, בלי אובר קאטים ובלי הרבה אפקטים. בנוסף, מכיוון שהסדרה התחילה בעצם מדיסק מוזיקלי ("ילדי בית העץ" – של יאיא ורן כהן אהרונוב), היה לנו חשוב שהמוזיקה תהיה נוכחת. כל הטרקים שקיימים בפרקים, נוצרו ונגזרו מהשירים של הדיסקים והפכו לפיציקטות, מעברונים ומוזיקות שמלוות את כל העונות. בכל תחילת עונה, יצר המוזיקאי הגאון שלנו (אמיר לקנר) עוד טרקים בהשראת השירים החדשים שנכתבו.

שתפי אותנו בתהליך העבודה שלך עם מוזיקה וסאונד בפרויקטים שאת עורכת

באופן כללי אני אוהבת להשתמש בהרבה מוזיקות.

בריאליטי ודוקו ריאליטי כמובן שזו השפה והסיקוונסים "נשטפים" במוזיקות.

בעריכה של ילדים שחקנים זה עוזר לי להביא את הרגש, שהם לא תמיד מצליחים להעביר.

בשלב סגירת הפרק אני נוהגת לערוך את המוזיקות מהסצינה הראשונה עד לאחרונה (שמאל ימין). שלב זה מבחינתי הוא שלב ארוך יחסית של ניסוי וטעייה ואני מקדישה לו הרבה זמן.

בעצתו של עורך סאונד ותיק, אני נוהגת להשתיק את ערוצי המיקס ולהשאיר רק את הערוצים שצריך, ז"א מנקה את הערוצים של השחקנים שלא מדברים. כך אני חוסכת לעורך הסאונד זמן יקר ומשאירה לו לעבוד על המיקס כמו שצריך.

אני גם נוהגת להגיע לחדר הסאונד לאשר את המיקס של הפרקים, כי זה חלק שמאוד חשוב לי.

בנוסף, שיטת עבודה שלמדתי ומאוד נוחה לי, היא לייצר Bin עם סיקוונסים של המוזיקות לפי אווירה.
לדוגמא, סיקוונס Drama ,Comic ,Tension… ואז אני פשוט מניחה את הסיקוונס שאני רוצה ב-Source Monitor, מדלגת מקאט לקאט, שומעת את המוזיקה וממשיכה לקאט הבא. זה חוסך לי הרבה מקום של בינים פתוחים והרבה "דאבל קליקים".

ספרי לנו על 3 קיצורים במקלדת שלך שאת לא יכולה להסתדר בלעדיהם

דבר ראשון בואו נדבר על המקלדת עצמה ומה מתחבא בה…

הטיפ הכי חשוב שלי, שהוא גם נוהל שלי בהגעה לחדר עריכה חדש הוא:

להפוך את המקלדת, לדפוק אותה כמה דקות טובות ולהוציא ממנה את כל "המתנות הקטנות" שהושארו בה במהלך השנים. אח"כ חיטוי המקשים, העכבר והשולחן עם מגבון ואני מוכנה לעבודה (:

לגבי המקשים, רבים מהקיצורים שלי כבר נאמרו ע"י קודמיי, אז רק אוסיף בקטנה:

1. דבר שגיליתי לפני כשנתיים ושינה לי את מהירות העבודה, הוא להחליש ולהגביר סאונד בטיימליין בעזרת לחיצה על חץ למעלה/למטה יחד עם Alt+Shift. בשביל שזה יעבוד, חשוב להיות בטיימליין במצב של Clip Gain (בתפריט ה-Audio Data).

2. מקש נוסף שאני משערת שהוא מוכר לכולם ועשיתי לו קיצור הוא ה-Toggle Source\Record – שנמצא בטיימליין מצד שמאל, אצלי הוא נמצא ב-H. מאוד עוזר לי לראות את הגלם על טיימליין – במיוחד עם מוזיקות, כך אני רואה את ה-Waveform.

3. בנוסף, Deverb זה החיים. אני שמה Deverb בעזרת ה-Audio Track Effect Tool בשני ערוצי סאונד נוספים, בד"כ התחתונים. זה מאוד עוזר לי בשלב העבודה עם מוזיקות.

טיפ אחרון שהיית שמחה לתת לעורכים מתחילים?

משהו שלמדתי עם השנים, זה שרוב העורכים, כולל אני, ידועים כקוטרים לא קטנים (:

זה נכון שבחדר העריכה עולות כל הבעיות של התסריט וימי הצילום, אבל אם יש משהו שלמדתי עם השנים זה לנסות לבוא פחות בטענות לבמאי או לעורך התוכן. זכרו שהם אלה שהיו בשטח, צילמו בתנאים קשים, עם מגבלות תקציב, קפריזות של טאלנטים ומפיקים מלחיצים.

לנו רק נשאר לעשות את העבודה שלנו בצורה הטובה ביותר ולגרום לקסם לקרות, כי מי כמונו יודע איזה קוסמים אנחנו.

* אם יש לכם שאלות נוספות לחן, אתם מוזמנים לשאול אותה בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו היא מתוייגת – ממש כאן.

* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.

* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי