איציק מיזרוחין עורך כבר כ-15 שנים מגוון רב של פרויקטים. אפשר להגיד שערך כבר כ-300 קליפים במהלך שנותיו כעורך. חוץ מזה, ערך גם לא מעט פרסומות, סרטים מסחריים ושלושה פיצ'רים.
בין הפרויקטים שערך, תוכלו למצוא קליפים לשירים של אליעד, נועה קירל, אברהם טל, שרית חדד, משה פרץ, סאבלימינל ועוד רבים, פיצ'ר בשם "פול גז" של קובי מחט וגם את סרט ההמשך שלו "פול ספיד" שיצא לאקרנים בקיץ הקרוב.
איציק משתף אותנו כיצד התגלגל לעולם העריכה והקליפים בתחילת דרכו, כיצד הגשים חלום בעריכת הפיצ'ר הראשון שלו, איך כעורך אביד, הכניס גם את פרימייר לשגרת העבודה שלו, וכמובן, משתף אותנו בטיפים מאוד חשובים לעריכה של קליפים.
איציק, ספר לנו קצת עלייך
שמי איציק מיזרוחין, בן 42 (1978), נשוי ואבא לארבעה, מתוכם שתי תאומות מהממות בנות שנה וחצי. גר ברמת גן, ועורך באופן מקצועי כ-15 שנים.
עובד על אויד ועל פרימייר. בנוסף עובד לא מעט גם באפטר אפקטס (בעיקר לקומפוזיטינג וכרומה קי) ודה וינצ'י (לגריידינג, לא לעריכה).
איך הגעת לתחום העריכה?
אפשר לומר שההורים שלי סללו את דרכי לכיוון עולם הוידאו כשהם החליטו לקנות לי מצלמת וידאו לבר מצווה. בעזרת המצלמה שלי התחלתי לצלם סרטי אימה (הז'אנר האהוב עלי) יחד עם חברי השכונה שבה גדלתי, בצפת.
את החומרים שצילמנו ערכתי באופן לינארי, בעזרת המצלמה ומכשיר וידאו: מחברים מצלמה למכשיר וידאו, לוחצים פליי במצלמה, רקורד במכשיר הוידאו. וככה עוברים משוט לשוט בסדר שרוצים.
בגיל המבוגר יחסית של 27 החלטתי ללכת ללמוד באוניברסיטה קולנוע. שם הכרתי את לירן סגל, הבמאי, שלימים יהפוך לשותף עסקי שלי עד היום. יחד, כבר בשנה ב', יצרנו פיילוט לסדרת מערכונים שיצא מוצלח למדי, וניגשנו איתו לערוץ ביפ! ז"ל.
ליאון רוזנברג ויובל נתן (מנהלי התוכן של הערוץ בזמנו) התלהבו, ונתנו לנו הזדמנות להפיק שמונה פרקים. מיד הקמנו חברת הפקה קטנה, בשם "נרטיבי הפקות", ויצאנו לדרך. הסדרה ("כחולים") הצליחה באופן יחסי, ומשם המשכנו לעבוד בתחום הטלוויזיה, בעיקר בקשת (בעלי הבית של ביפ, ושל ערוץ המוזיקה 24 בזמנו). את התכנים שהפקנו, לירן לרוב ביים, ואני לרוב צילמתי וערכתי.
במקביל לעבודה בטלוויזיה, מצאנו את עצמנו עמוסים ביצירת וידאו-קליפים, כיוון שרבים מחברי הם מוזיקאים, ולרבים מהם עשינו קליפים (איתי פרל, תמר אייזנברג, פאנק'נ'שטיין ועוד). הקליפ המסחרי הגדול הראשון שעשינו היה עבור הליקון, שהזמינו שני קליפים לארז לב ארי (לשירים "צדק" ו"מה אעשה"). משם העבודה על קליפים פשוט התגלגלה כמו כדור שלג, והיום אני מעריך שיש מאחורינו כשלוש מאות קליפים (!).
לפני כחמש שנים החלטנו לירן ואני לעזוב את עולם ההפקה, ולהתמקד במה שאנחנו באמת אוהבים. הוא בבימוי, ואני בעריכה (וממש טיפה גם בצילום).
ספר לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?
למרות שאני עורך כבר שנים רבות, גם בטלוויזיה, גם בעולם המסחרי וגם ובעיקר בעולם הוידאו קליפים, העבודה המשמעותית ביותר שלי והמרגשת ביותר הייתה הפיצ'ר הראשון שערכתי: "פול-גז" של קובי מחט. את ההזדמנות הזו קיבלתי במפתיע לפני שלוש שנים, אחרי שערכתי לקובי קליפ קצר שהשתלב בסרטו הקודם. אמנם החיבור בינינו היה מוצלח, ועדיין, כשהוא פנה אלי עם הצעה לערוך לו את הסרט החדש שלו, הייתי בהלם.
העבודה על פיצ'ר שונה מהותית מעבודות אחרות שעשיתי עד לאותו רגע – גם בנפח העבודה וחומרי הגלם, וגם בשיטת העבודה עצמה.
עבודה עם עוזר עריכה, שדוגם ומסדר עבורך חומרים.
עבודה מול דפי ניהול של מנהלת תסריט שמגיעים מהשטח כול יום.
זה תהליכים שפחות הכרתי, אבל מצאתי את עצמי לומד מהר 😊
אני מעריך שפיצ'ר קולנוע זה חלום של כמעט כל מי שעובד בתעשייה שלנו, ולא חשוב באיזה תפקיד, ומבחינתי זו הייתה ממש התגשמות חלום.
מאז הספקתי לערוך עוד שני פיצ'רים, אחד מהם סרט ההמשך של "פול-גז", שאמור לצאת הקיץ לאקרנים. אין ספק שבתחום הזה אני חייב הכול לקובי, שלקח סיכון גדול איתי, ואני מקווה שהשתלם לו 😊
איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?
הדבר הראשון בכול פרויקט, הוא לקרוא את התסריט, השוטינג, הבריף או כל חומר כתוב אחר איתו יצא הבמאי לצילומים. בנוסף כמובן תמיד אעשה שיחה עם הבמאי לשמוע ממנו על החומרים, ועל הרצונות שלו מבחינת העריכה.
בקליפים הרבה פעמים הבמאי יעבוד עם רפרנסים, ואז כמובן שאצפה בהם, להבין מה ה"לוק אנד פיל" אליו מכוונים. אגב, לא מעט פעמים, משלבים אותי בפרויקט עוד לפני שלב הצילומים, וזאת בגלל ההבנה שלי בתחום האפקטים, בדגש על קומפוזיטינג. יוצא לי לא מעט לייעץ לבמאי ולצוות איך לצלם חומרים מסוימים כדי לעבוד איתם אחר כך בעריכה. לפעמים גם אייעץ בנושאים של פורמטים, קצב פריימים וכו'. לפעמים במאי יתייעץ גם על דברים שקשורים פרופר בעריכה כמו האם שני שוטים יתחברו יפה לדעתי או לא.
בשלב שני אכניס את החומרים למערכת, ואסדר אותם לפי סצנות (תוכן) או סט-אפים (ויזואליה). בפיצ'רים כאמור החומרים יגיעו כבר דגומים ומסודרים לפי סצנות, שוטים וטייקים ומקוטלגים בהתאם לדפי ניהול תסריט. במקרה כזה אעבור ישר לצפייה בכול החומרים.
קריטי מבחינתי לשלוט בחומרים באופן מוחלט. כך שכשבמאי יבקש לראות משהו בחדר עריכה, אוכל לשלוף לו את השוט/טייק המבוקש מייד.
מהם 3 הטיפים הכי חשובים לדעתך בעריכת וידאו קליפים?
1. סיקוונס סינקים – בקליפ, כמעט תמיד, יהיו סינקים (שוטים שבהם הזמר שר את השיר לקול פלייבק). אני תמיד אוהב לייצר סיקוונס שבו כול הטייקים השונים של הסינקים נמצאים מסונכרנים יחד אחד מעל השני, עם השיר ברקע.
תמיד הסיקוונס הזה יהיה מסונכרן (בטיים קוד זהה) עם הסיקוונסים של העריכה עצמה. אז אני יכול בכול רגע נתון להעתיק את הטיים קוד שבו אני נמצא בעריכה שלי ולקפוץ לאותו טיים קוד בדיוק בסיקוונס של הסינקים, וככה לראות איזה סינקים אופציונאליים יש לי באותה הנקודה.
הדבר הזה בא לידי ביטוי המון בעיקר בשלב שבו יושבים עם הזמר.ת – הרבה פעמים הזמר לא יאהב את ההגשה שלו בנקודה מסוימת, וכך אני יכול להראות לו אופציות אחרות שלו באותה הנקודה בדיוק.
2. לצבוע סט-אפים/סצנות – בקליפ שיש בו הרבה סצנות או סט-אפים (סט ויזואלי אחד שמצלמים בו מספר שוטים), אני אוהב לצבוע את הקליפים בצבעים שונים לכל סט-אפ.
ככה אני רואה ויזואלית על הטיים ליין את פיזור הסט-אפים. איזה מופיע יותר ואיזה פחות, מתי לא ראיתי סט-אפ מסויים הרבה זמן או להיפך, מתי סט-אפ חוזר על עצמו בתכיפות גבוהה מידי. בעיקר בז'אנר הפופ, שרוב הקליפים בו מתבססים על סט-אפים יפים, אבל לא בהכרח קשורים, השיטה הזו מאפשרת לי לשמור התפתחות ועניין לאורך הקליפ, ומבט מהיר בטיים ליין יאמר לי איפה יש בטן, או איפה חשפתי יותר מידי.
3. דופליקייטים לסיקוונס עריכה, כול הזמן, כול יום!
בעבודה על קליפ כול הזמן מנסים דברים אחרים, הופכים סדר סצנות, עושים ניסויים עם אפקטים וכו'. יותר מידי פעמים נתקעתי במצב שבו עשיתי ניסוי שהתגלה כאכזבה, וכשבאתי לחזור אחורה למצב האחרון שאהבתי, "נגמרו" לי הקונטרול זדים.
יש אפשרות לשחזר סיקוונסים ישנים דרך הפרויקט עצמו, אבל זה מסורבל ומעיק. אני פשוט מעדיף לעשות דופליקייט כול פעם שאני יוצא לאיזו הרפתקה של בדיקה אם משהו יעבוד או לא. לפעמים יהיו לי אפילו עשרים העתקים של סיקוונס, כול אחד במצב מעט שונה, אבל ככה אני רגוע שתמיד יש לי לאן לחזור. לפעמים אני מוצא את עצמי לוקח קטעים שאהבתי בדראפט הראשון שבניתי, ושותל חזרה בדראפט האחרון.
אתה עורך גם על אביד וגם על פרימייר – שתף אותנו כיצד התחלת לערוך על שתיהן? ומתי אתה עובר בין התוכנות?
עקרונית אני גדלתי על אויד. את פרימייר תמיד הכרתי כתוכנה קצת חובבנית, ואף פעם לא ניגשתי לנסות אותה, למרות שהיא הייתה לי תמיד על המחשב (כיוון שאני עובד לא מעט גם על אפטר אפקטס ופוטושופ של אדובי, היא הייתה כלולה בחבילה).
יום אחד האויד קרסה לי אחרי איזה עדכון תוכנה. הייתי בתחילתו של פרויקט עם דד-ליין דחוף, ומצאתי את עצמי בלית ברירה עובד על פרימייר. והאמת, שהתאהבתי. הפרימייר מזמן לא חובבנית, ולא נופלת בדבר מהאויד. הן פשוט שונות. היום אני יכול לעבוד על כול אחת מהן באופן חופשי, בלי לשים לב שמשהו השתנה.
אין ספק שכשעובדים מול הפקות גדולות ואנשים רבים (בטח ובטח בפיצ'רים), לרוב אויד תהיה הבחירה, כי אין מה לעשות, אויד היא עדיין הסטנדרט של התעשיה המקצועית. אבל כשאני עובד על קליפ או פרסומת, והעבודה היא בעיקר שלי מול הלקוח, פרימייר תהיה עדיפה. גם כי אני יכול לצלול לעבודה יותר מהר (מבחינת הכנסת החומרים למערכת), וגם ובעיקר כי היא מאפשרת לקפוץ לתוכנות אחרות של אדובי כמו אפטר אפקט ופוטושופ, שבשתיהן אני עובד הרבה כשאני עובד על קליפים או פרסומות.
טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?
להשתדל לא להתאהב בדראפט הראשון שאתה עורך. בעיקר בקליפים. מדובר באומנות, ולכל קליפ יש אין סוף אפשרויות עריכה פוטנציאליות. אם יש לכם זמן – לכו לישון לילה, קומו בבוקר, ותערכו את הקליפ מחדש. הרבה פעמים תגלו שהדראפט החדש יותר טוב 😊
וכמובן "דופליקייט"! כבר אמרתי?
* אם יש לכם שאלות נוספות לאיציק, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו הוא מתוייג – ממש כאן.
* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.
* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי
