פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם? גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם?
גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

החטיפ החודשי - הכנסת עורכים

רוצים לקבל טיפים לפני כולם? הירשמו לניוזלטר החודשי

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

פוסטים אחרונים

טיפים אחרונים

מאחורי המקלדת עם נוהר חסין

נוהר חסין עורכת כבר 18 שנה בתעשייה, בזמן הזה היא הספיקה לקחת חלק במגוון פרויקטים עלילתיים ודוקומנטריים. ברזומה שלה תוכלו למצוא סדרות ותוכניות טל' כמו "היהודים באים", "חברות", "הסטנדאפיסטים עם רשף לוי", "כבודו", "זגורי אימפריה", "יש לה את זה", סרטים דוקומנטריים כמו "ארץ עיר", "הנכה המאושר והבודהיסט המיוסר", סרטים קצרים כמו "יום רגיל" שזכה בפרס אופיר ועוד רבים אחרים.

היום היא עורכת סדרה חדשה ל"כאן 11" בשם "כן המ"מ" שביימה בכישרון רב עטרה פריש.

נוהר משתפת אותנו כיצד התאהבה בעולם העריכה ממבט ראשון, איך אפשר ללמוד מכל פרויקט ומהאנשים שעובדים לצידנו בפרויקטים, על זה שיש המון דרכים לערוך ותמיד אפשר למצוא את ה-דרך, על שיטות העבודה שלה, על חשיבות הרושם הראשוני מחומרי הגלם וגם טיפים היישר מקיצורי המקלדת והעכבר שלה.

 

נוהר, ספרי לנו קצת עלייך

אני בת 39, נשואה עם שתי בנות. נולדתי בבומביי שבהודו, ועד גיל 18 חייתי בפנמה, בארץ, בפינלנד ובונצואלה. הכל בזכות העבודה של אבא שלי. היה לי תענוג לגדול ככה ואני מרגישה שזה לימד אותי להסתגל למצבים חדשים ולהתחבר לאנשים שונים. בתיכון למדתי אמנות וביולוגיה מורחב ומאוד רציתי ללמוד עיתונאות, גרפיקה וביולוגיה ימית. רק על האחרון אני קצת מתחרטת.

בעריכה התאהבתי ממבט ראשון. הגעתי לעבוד כמזכירה באולפן קטן של חדשות שהיה ממוקם בדיזינגוף סנטר מול פסיכו קעקועים. היה שם חדר חשוך עם שני מסכים ומקלדת צבעונית – וזה קנה אותי. נשארתי שם כל יום אחרי העבודה עם ספר ההדרכה שהגיע עם התוכנה (Edit, אם מישהו זוכר שהייתה בכלל קיימת) ולמדתי מה כל כפתור עושה.

זה היה כמו חלום בשבילי, לגלות משהו שהייתי בטוחה שאני היחידה שיודעת עליו. הישיבה בחושך מול המסכים והצבעים ריתקה אותי, הרגשתי שאני מאחורי הקלעים של עולם הסרטים. מאז, לא הרפיתי, נאחזתי בכל אפשרות לערוך – כל דבר. הגישה שלי הייתה שניסיון זה הכל וככל שיהיה לי יותר ממנו כך מובטח שיהיה לי עוד.

לאחר שעזבתי את מקום העבודה הזה חיפשתי לי מקום חדש. באחת ההזדמנויות הגעתי לראיון עבודה עם קלטת וידאו שהייתה תיק העבודות שלי. המפיק שהיה בעל המקום אמר לי שהקאטים שלי אקראיים. הייתי בהלם מהאמירה הזו, החלטתי לקחת את עצתו והלכתי ללמוד קולנוע כדי שהקאטים שלי לא יהיו אקראיים. עד היום זה מדהים אותי שיש קאט שיכול להיות אקראי, בעל משמעות, קאט שיכול לרגש, להצחיק, להרוס.

לימודי קולנוע היו נהדרים. גיליתי את עולם הסרטים ועד היום אני רק מחפשת להיעלם בתוך סיפורים, צבעים וקולות. יש ציטוט אחד שאני מאוד אוהבת שנאמר על ידי מישהו אנונימי: "הזמן זה מה שעוצר את כל הדברים מלקרות בבת אחת". לא רק הזמן, גם עריכה. היא יוצרת סדר והיגיון. ההיגיון הזה יוצר תחושה של יופי, כאב ומשמעות. אני אוהבת את האפשרות הזו, לעסוק בבנייה של משהו חדש מתוך ערמות של חומרי גלם.

 

ספרי לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?

כמעט כל פרויקט שערכתי היה משמעותי בשבילי. אני בגישה שלומדים מהכל – מכל אחד שפוגשים, מחומר גלם שנראה ונשמע זוועה וגם ממה שנראה זוהר. עריכה היא לעולם לא רק עריכה, היא גם יחסים אנושיים שהם חלק בלתי נפרד מהעבודה ולכן הלמידה היא תמיד מהעריכה ומהאנשים שעובדים איתם.

פרויקט אחד שהיה בעל משמעות גדולה בשבילי היה סרט קצר בשם "שלום" של לי גילת. התקבלתי עם הפרויקט הזה לסדנת עריכה בברלינלה טלנט קמפוס. הייתי שם העורכת היחידה, מוקפת בבימאים שהגיעו עם הסרטים שלהם. בסדנה, בעידודם ובהנחייתם של מנטורים בעלי שם עולמי, פתחתי את הסרט ושניתי אותו בצורה משמעותית עם הרבה מחשבה על חוקים של תסריט כפי שהם "אמורים להיות".

כשחזרתי עם הסרט לארץ היה לבמאית קושי להסכים עם כל השינויים שנעשו בידי זרים, ולאחר תהליך מרתק חזרנו בסופו של דבר לקאט הקודם (עם שיפורים). למדתי מזה המון, בעיקר שלפעמים סרטים לא הולכים לפי חוקים ועדיין הם מושלמים כי יש בהם כוונה ונשמה של מי שמספר אותם. כשיש להם את זה, הם רשאים להיות משוחררים מכל חוק.

לאורך הדרך זכיתי בכמה מנטורים, עורכים מאוד מוכשרים שאפשרו לי לצפות בהם בזמן שעבדו, ומהם למדתי הכל. אני אסירת תודה להם על הגישה הנדיבה שלהם. הבטחתי לעצמי שאתנהג באותו האופן, ולכן מי שרוצה לנסות ללמוד מדרך העבודה שלי משהו – מוזמן תמיד.

 

איך את ניגשת לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטות עבודה מסוימות?

לכל פרויקט חדש יוצא שאני מגיעה עם קצת פחד. תמיד מפחיד אותי שלא אעשה עבודה טובה. הדבר היחיד שמרגיע אותי זה שאפשר למצוא את הדרך, תמיד, כשמסתכלים על החומרים ורואים מה באמת קיים שם. כל התשובות וכל הרעיונות כבר יגיעו.

בסרטים דוקומנטריים אני מאוד נהנית קודם כל מהצפייה בחומרים. אני עושה לעצמי לוג אין שהוא לחלוטין חופשי ואסוסציאטיבי של מה יפה בעיניי. אני מנסה מתוך החומרים לחשוב על סיפור כלשהו, שיש בו יופי או אירוניה, משהו שאפשר לנסח בכמה מילים שמשקפות מהות. סביב האפשרות לסיפור אני מתחילה לחשוב על סצנות שאחת אחרי השנייה בונות את המהות הזו, וככה יחד עם הבימאי/ת נבנה התסריט.

כשאני עובדת אני מסדרת את כל הגלם על סיקוונס אחד כשבין השוטים יש רווחים, אבל הטייקים צמודים. כשיש המון חומרי גלם אני מוסיפה מרקרים על כל חבילת טייקים כזו וכותבת את סוג השוט – לונג או קלוז וכו'. אחר כך ברשימת המרקרים אני יכולה ללחוץ על גודל השוט שאני רוצה וזה מוביל אותי לשם בטיימליין. כשיש שתי מצלמות, אני פורסת את שתיהן ועובדת כאילו זו מצלמה יחידה.

כשאני מתחילה לערוך, אני רואה את חלקי הסצנה לפי הסדר מכל הגדלים וכל הטייקים שיש, אבל במיקוד לרפליקות שאני מחפשת. וזאת על פני לצפות בטייקים שלמים. אישית אני הולכת לאיבוד עם טייקים שלמים. יכולת ההשוואה שלי בין הטייקים מתעייפת ככל שהם רבים יותר. לכן אני בודקת רק מקטעים ומשווה ביניהם.

אני תמיד מעדיפה להעמיד ראף קאט יחסית מהר, בלי להתעכב יותר מדי גם במחיר של לעשות טעויות או דברים שהם לא טובים. אח"כ כשאני צופה, לפעמים הכל נראה זוועה. אבל אז אני מתחילה לתקן. זה מאפשר לי לראות את השלם ולתקן את הסצנות על פיו, להבין מה לא עובד בפרטים הקטנים אל מול המכלול.

 

מהם 3 הטיפים הכי חשובים לדעתך בעריכה?

אני חושבת שממש חשוב לזכור את הרושם הראשוני שנוצר כשרואים חומרים לראשונה כי שם נמצאת האמת. בפעם השנייה שרואים זה כבר מתרחק מהאמת, המוח כבר מוחק את מה שלא מתאים לו. אם זה היה לא טוב בפעם הראשונה – פתאום זה נראה לא כזה גרוע בפעם השנייה, פתאום זה אפילו קצת מצחיק. אבל כשעושים הקרנה ראשונה לצופים כלשהם, פוגשים את אותן תחושות הבטן שהיו שם מלכתחילה. לכן כדאי להקשיב לדבר הראשון שמרגישים וללכת לפיו.

צריך לדעת לאן הולכים לפני שיוצאים לדרך ולכן אני מאמינה שמאוד חשוב לקרוא תסריט, לסחוט ממנו את מהות הסיפור ואת הליבה של כל דמות באופן שאפשר לתאר במילים מעטות ופשוטות. כשהמהות הזו נמצאת בראש, העריכה מכוונת אליה גם בלי ששמים לב. הרבה פעמים ישנו פער גדול בין איך שהתסריט מספר את הסיפור לבין מה שהחומרים מאפשרים לעשות – אבל עדיין חשוב להתייחס למהות שבתסריט, בכדי להביא אותה לכדי ביטוי בצורה חדשה עם מה שיש.

דבר נוסף שחשוב בעיניי הוא לנסות להיכנס לנעליים של הגיבור/ה. לאהוב אותו ולגרום לאחרים לאהוב אותו, לתת לו במה שמאפשרת חיבור אליו.

 

ספרי לנו על הקיצורים במקלדת ובעכבר שלך שאת לא יכולה להסתדר בלעדיהם

1. לחיצה על הגלגלת של העכבר מכניסה אותי ל-Segment Mode.

2. לחיצה על הגלגלת של העכבר + קונטרול זה Extend, שזה כפתור אדיר.

3. כפתור Page Up פותח את ה-Wave Form.

4. כפתור Page Down זה רנדר לפי אין ואאוט (טוב לאפקטים של סאונד).

5. וממש לאחרונה הוספתי לגלגלת של העכבר + Alt את הקיצור Select In/Out – כשאין ואאוט לא מסומנים, הוא מאפשר לתפוס את הקליפ שאני עומדת עליו עם הסמן, כבר בסגמנט מוד – זה חוסך את הכניסה לסגמנט מוד ואז בחירה של הוידאו ואודיו של אותו קליפ בכדי להזיז אותו.

 

טיפ אחרון שהיית שמחה לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?

זה משהו שאני מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן והרבה פעמים שוכחת. להיות עם ראש פתוח. להבין שאפשר לחבר שוטים ולייצר משמעות, באינסוף דרכים. החיבורים יכולים להיות על פי כל היגיון שנבחר. צריך לנסות הכל, להתנגד כמה שפחות, לשמור על ראש פתוח ועל גמישות במחשבה.

 

* אם יש לכם שאלות נוספות לנוהר, אתם מוזמנים לשאול אותה בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו היא מתוייגת – ממש כאן.

* לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת" – כנסו לכאן.

* רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי

איך אתם יותר אוהבים להתעדכן? במייל או בפייסבוק?

רוצים להירשם לניוזלטר ולקבל מייל
אחת לחודש עם כל הטיפים החדשים?

חושבים שהמאמר יכול להועיל לעורכות ועורכים אחרים? שתפו אותם :)

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אחלה פינה. תודה!

  2. ריאיון מרתק. התובנות של נוהר מעניינות מאוד!

כתיבת תגובה

רוצים לקבל טיפים לפני כולם?

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?
אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?

אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

סגירת תפריט