פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם? גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם?
גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

החטיפ החודשי - הכנסת עורכים

רוצים לקבל טיפים לפני כולם? הירשמו לניוזלטר החודשי

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

פוסטים אחרונים

טיפים אחרונים

מאחורי המקלדת עם טל קלר

טל קלר עורך כבר מעל 15 שנה בתעשייה. בזמן הזה הספיק לערוך מגוון רב של סדרות וסרטים עלילתיים, אבל לא רק, הוא גם עורך ריאליטי, דוקומנטרי, קליפים ופרסומות.

בין הפרויקטים המגוונים שערך תוכלו למצוא את הסדרות "סרוגים", "בני ערובה", "מטומטמת", "אינסטה בייב", "חצויה" וגם סרטים כמו "ימים קפואים", "קירות", "פלאפל אטומי", "המלחינה" ואפילו את הסרט "We Die Young" בכיכובו של ז'אן קלוד ואן דאם.

טל משתף אותנו איך חישב מסלול מחדש ועבר מלימודי הנדסה ללימודי קולנוע, על "מקריות" וקפיצה על הזדמנויות חד פעמיות, איך זה לערוך סרט עם סצנות אקשן הוליוודיות, על שיטות העבודה שלו והחשיבות של היחסים בין הבמאים לעורכים.

 

טל, ספר לנו קצת עלייך

אני בן 48, נשוי עם שני ילדים קטנים וחמודים. תמיד אהבתי סרטים, עוד כשהייתי ילד, בעיקר אמריקאים כאלה עם אפקטים מגניבים, מד"בים ואימה, בעיקר B מוביז, אבל הייתי במסלול של לימודי הנדסה ומעולם לא חשבתי שיש לי עתיד בארץ בתור קולנוען.

בעברי הרחוק למדתי בטכניון הנדסת אוירונאוטיקה וחלל ומצאתי את עצמי יושב בהרצאות וכותב תסריטים. הבנתי שכל החיים הוליכו אותי למסלול לא נכון והחלטתי לעצור הכל וללכת ללמוד קולנוע. למדתי שנתיים בקמרה אובסקורה בחיפה ואז עברתי לתל אביב. הפרוייקט המשמעותי הראשון שלי היה הפיצ'ר "ימים קפואים" והסדרה הראשונה שלי הייתה "סרוגים". כרגע אני עורך בנינג'ה ישראל ומחפש את הפרוייקט הבא. עלילתי או ריאלטי.

 

איך הגעת לתחום העריכה?

בלימודים התמחתי בבימוי כתיבה ועריכה, אבל אחרי סרט הגמר שלי החלטתי שאני לא אוהב להתעסק עם שחקנים והתמקדתי בעריכה. למדתי גם אפטר אפקט ובמשך תקופה גם תוכנות תלת מימד, ככה שיש לי ידע באפקטים חזותיים. זאת גם האהבה הראשונה שלי בתחום הקולנוע.

דריסת הגל הראשונה שלי בתחום הייתה מקרית לחלוטין. עבדתי בחברת "יס" ושם הכרתי חבר שאמר לי שהוא מפיק סרט עצמאי לסטודנט לקולנוע ושאל אותי אם ארצה לערוך, בחינם כי אין כסף. מיד הסכמתי. הכרתי לו את חבר טוב שלי מהלימודים שהיה (ועודנו) צלם מחונן, בשם רם שווקי. הסרט זכה בפסטיבל חיפה בתור הסרט הטוב ביותר ואת הפרס הכספי הבמאי חילק לצוות. ככה שבסוף גם הרווחתי.

לסרט קראו "ימים קפואים" והבמאי, שלעתיד ייקח אותי לערוך לו את הסרט השני קוראים דני לרנר. (הסרט השני שלו, "קירות", כבר היה עם תקציב מלא). מהסרט ימים קפואים התקבלתי לערוך את הסדרה "סרוגים", שגם הצליחה, ואחריה עבדתי עם במאים כמו דרור שאול, חיים בוזגלו ועוד.

 

ספר לנו על פרויקט שהיה משמעותי עבורך והבנת בזכותו משהו חדש על עצמך, או על תהליך העריכה?

אחד הפרוייקטים שהיו משמעותיים בשבילי היה הסרט "פלאפל אטומי". ערב אחד התקשר אלי חיליק המפיק ושאל אם אני פנוי לשלושה ימים. העורך של הסרט שהיה מניו זילנד היה צריך להעדר וחיפשו מחליף זמני. הגעתי לעבוד עם דרור שאול הבמאי. ערכתי מאוד מהר והוא מאוד אהב את מה שעשיתי. בסוף נשארתי חודש. וסיימתי את הקאט של הסרט שמאוד אהבו.

למדתי שבעיקר צריך הרבה סבלנות. להיות קשובים לבמאי. לפעמים אנחנו העורכים נוטים לבטל דברים שאנחנו לא חושבים שהם נכונים ולא מנסים אותם. חשוב תמיד להקשיב לבמאי, ללכת איתו ולנסות להוציא את המקסימום ממה שהוא מבקש. הרבה פעמים יש לבמאים חזון שלא תמיד אחרים רואים והתפקיד שלנו הוא לעזור להם להוציא את זה לפועל.

 

לפעמים כשמגיעות הזדמנויות גדולות, צריך קודם להגיד "כן!" ואח"כ להבין איך עושים אותן – זה בדיוק מה שקרה לך עם הסרט "We Die Young" בכיכובו של ז'אן קלוד ואן דאם. שתף אותנו מה בדיוק היה שם.

שבת אחת אני מקבל SMS מעורך ותיק שאומר לי שפנו אליו מהפקה בחו"ל ובגלל שהוא עסוק בעריכה של סרט אחר, האם להעביר את הפרטים שלי. באותו הזמן ערכתי סרט עצמאי בשם "המלחינה". אמרתי ישר כן. חשבתי שכדאי לשמוע מה העניין. התקשר אלי משה דיאמנט, מפיק מאוד מוכר וסיפר לי על הסרט שהוא מפיק. זה של במאי ישראלי, סרט ראשון. דרמת פשע אקשן. לאחר שהוא בדק עלי, אמר שהוא יחבר ביני לבין הבמאי. אה כן. וצריך לטוס עוד יומיים לבולגריה לערוך על הסט.

עכשיו אני עם שני ילדים בבית. תינוקת שרק נולדה ועוד ילד לא גדול בהרבה ממנה, ובאמצע עריכת סרט. ישר אמרתי כן בטח והלכתי לברר עם אשתי אם זה בסדר. כמובן שהוא מיד הסכימה למרות הקושי שהיא תצטרך עכשיו לגדל חודש שני ילדים. לא קל. דיברתי גם עם הבמאי של הסרט העצמאי אלון, והוא שמח בשבילי. לא הייתה לו בעיה שנדחה את העריכה של הסרט שלו, העיקר שאני אצליח. וככה כמה ימים אחר כך מצאתי את עצמי טס לבד לבולגריה לערוך סרט אמריקאי על סט מטורף שבנו. עם סצנות הוליוודיות של מרדפים ופיצוצים. עובד 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע… אבל ישן כל הלילה בלי לקום לתינוקת. חלום!!!

 

ספר לנו קצת על תהליך העבודה על הסרט "We Die Young" – מה למדת מהפרויקט?

אז קודם כל אסור להתרגש. ערכתי לפני הסרט הזה סרטים גדולים כמו "קירות", "פלאפל אטומי" ואת הסדרה "בני ערובה", אבל עדיין, סרט עם ואן דאם זה לא משהו שיוצא לערוך כל יום.

הסצנות הראשונות שעבדתי עליהן היו הדרמטיות יותר וככה יצא לי להכיר יותר טוב את הדמויות. צילמו כמויות חומר גלם הסטריות, כל סצנה בשתי מצלמות וממוצע של שעה חומר גלם לכל סצנה. חשוב לראות את כל החומרים ולסמן נקודות חשובות. חשוב לזכור כל מה שרואים, ככה שאם הבמאי ישאל על משהו שצולם, חשוב שאדע על מה הוא מדבר ואסור בשום אופן לפשל ולהגיד על משהו שלא קיים ובבדיקה יתברר שטעיתי. האמון בין הבמאי לעורך יתערער. אז צפיתי טוב בחומרים.

יש בסרט כמה סצנות מפתח שהיו מאוד קשות ומסובכות לעריכה. אחת מהן היא סצנת אקשן פסיכית שמגיעה בסוף הסרט – בזמן שיש חתונה בבית של האנטגוניסט, שני הגיבורים מוחזקים שבויים באחד החדרים ובחוץ שוטרים עוקבים אחרי הבית, מגיע לו ואן דם ופורץ פנימה. הזירה הופכת למרחץ דם אחד גדול. הסצנה צולמה במהלך שלושה שבועות בלילה ע"י צוות שני, היא הייתה מורכבת מכמעט שלושים העמדות מצלמה, כשבכל העמדה יש בין שתיים לשלוש מצלמות.

האמת שפחדתי לגשת לערוך את הסצנה הזאת. מרוב חומרים לא ידעתי איפה להתחיל. אבל אז הגיעו סוף הצילומים וערכתי כמעט הכל ולא נשארה לי ברירה. נזכרתי במרצה שלי לאלגברה בטכניון שאמר לי שכשאני לא יודע איך לפתור תרגיל, פשוט להתחיל לפתור אותו. וככה ניגשתי לערוך את הסצנה המפחידה.

בגלל שהסצנה מתרחשת בכמה מוקדים במקביל, ערכתי כל מוקד בפני עצמו, עם הפוטג'ים שנראו לי הכי נכונים, ואחרי שהיו לי כמה סצנות של ההתרחשויות שילבתי ביניהן לעריכה מקבילה.

ואז הוספתי או הורדתי שוטים שלא התאימו. ברגע שלמדתי להכיר את החומרים והפסקתי לפחד מהם, העריכה זרמה. לקח לי שבוע לערוך אסמבלי ועוד שבוע להגיע לפיינקאט.

 

איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?

כשמערבים אותי בהפקה לפני הצילומים, אני תמיד מבקש שיצלמו כמה שאפשר לפני ה"אקשן" ואחרי ה"קאט". תמיד יש שם חומרים טובים שאפשר להשתמש בהם, וה"רום טון" שם תמיד טוב יותר מהקלטות ה"רום טון" שעושים בנפרד, ששם תמיד יש איזה נודניק שחייב להשתעל.

אני גם מבקש שוטים מסוימים שאני חושב שיכולים לעזור בבנייה של הסיפור או באווירה. יש עורכים שלא קוראים תסריטים, אני דווקא מהאולד-סקול שאוהב לקרוא. ככה אני נכנס לראש של הבמאי ויודע למה הוא התכוון. אני גם חושב שיש לי מה לתרום מבחינת השפה הקולנועית. איך לצלם, איזה שוטינג לעשות, מה יעבוד יותר טוב ומה פחות.

בנוסף, אני אוהב לקחת את כל השוטים של הסצנה ולהניח אותם על סיקוונס אחד. לרווח בין גדלי המצלמה השונים ולנקות מכל מה שבא לפני האקשן ואחרי הקאט, ככה שיש לי סיקוונס נקי של כל הטייקים הטובים שצולמו. ואז אני צופה ומסמן במרקרים רגעים טובים שאהבתי בתמונה ודברים טובים בסאונד.

כשיש הרבה מאוד טייקים לסצנה מסויימת, אני נוהג לצפות בשלושה הראשונים ואז לעבור לאחרון ולצפות בהם אחורנית, מהאחרון לראשון. יש משהו מתיש ומאוד מעייף בלצפות בחומרי גלם. אני גם מאמין שמה שהבמאי לא הוציא מהשחקן בטייקים הראשונים, הוא לא יקבל באחרונים. לפעמים טייקים נפסלים לא על משחק, אלא על טעויות טכניות כמו צילום לא טוב או בום בפריים. (הייתה לי סדרה שערכתי שבה הצלם חירב צילומים בגלל בום בפריים. לפעמים ראו קצת בום, משהו שלא בעיה לתקן בעריכה או בפוסט, וזה קרה כשהיה משחק טוב. חבל).

 

ספר לנו על 2 קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם

1. אני משתמש הרבה בסידור הראשוני של החומרים על הסיקוונס ב-Top (מקש E) וב-Tail (מקש R), שעוזרים לי לקצר זנבות.
2. עוד קיצור שימושי – Make Subclip (מקש Y) – אני משתמש בזה כשאני רוצה לקחת סיקוונס מתוך קטע ערוך ולעבוד עליו בנפרד. אני מסמן In ו-Out על הסיקוונס הגדול, ולחיצה על הקיצור תיצור לי סיקוונס חדש ב-Bin, שבתוכו יש את החומר שסימנתי בין ה-In ל-Out.
3. וגם Smart Tool Toggle (מקש Tab) – אני משתמש הרבה ב-Smart Tool, אבל לפעמים רוצה לכבות שם את כל הלחצנים בשביל לא להזיז בטעות דברים על הסיקוונס. במקום לכבות כל כלי בנפרד, ויש שם איזה חמישה כלים לדעתי, לחיצה על מקש אחד מבטלת אותו. כיף של ממש.

 

טיפ אחרון שהיית שמח לדעת כשרק נכנסת לעולם העריכה?

בסופו של דבר, העתיד שלנו תלוי בחברויות שניצור עם במאים. חשוב מאוד להתמנגל, להכיר כמה שיותר במאים, לתת יחס אישי גם אם לפעמים נדמה שאנחנו פסיכולוגים ולהיות אנשים טובים.

 

אם יש לכם שאלות נוספות לטל, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו הוא מתוייג – ממש כאן.

לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת?" – כנסו לכאן.

רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי

איך אתם יותר אוהבים להתעדכן? במייל או בפייסבוק?

רוצים להירשם לניוזלטר ולקבל מייל
אחת לחודש עם כל הטיפים החדשים?

חושבים שהמאמר יכול להועיל לעורכות ועורכים אחרים? שתפו אותם :)

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

כתיבת תגובה

רוצים לקבל טיפים לפני כולם?

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?
אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?

אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

סגירת תפריט