פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם? גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

פתחו את תוכנת האביד תוך כדי קריאה והתנסו במה שאתם קוראים. אהבתם? רשמו לכם בצד, בפתקים בפלאפון, עשו צילום מסך או כל דבר אחר שעובד לכם. רק אל תגידו לעצמכם שבטוח תזכרו את זה, כי לפעמים לזיכרון שלנו יש רצונות משלו (כמה פעמים יצא לכם ללכת מחדר אחד לשני עם משימה בראש. להגיע ולא לזכור למה בכלל הגעתם לשם?).

התבלבלתם?
גם אני, אבל זה למטרה טובה :)

החטיפ החודשי - הכנסת עורכים

רוצים לקבל טיפים לפני כולם? הירשמו לניוזלטר החודשי

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

פוסטים אחרונים

טיפים אחרונים

מאחורי המקלדת עם רון עומר

רון עומר הוא עורך ויוצר ותיק בתעשייה שנע בין פרויקטים מגוונים מעולמות הדוקו והעולמות העלילתיים. לאחרונה גם ביים וערך את סרטו "גשם בעיניים" המספר את סיפורה של אימו דבורה עומר ז"ל, עליו גם זכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל דוקאביב.

בין הפרויקטים הרבים שערך תוכלו למצוא סדרות כמו "מנאייכ", "הכל דבש", "תמרות עשן", "רד בנד", "תמיד אותו חלום", "אבודים באפריקה", "שיחת בנות", "ואז הגיע ילד" שגם יצר, סרטים רבים כמו "סימה וקנין מכשפה", "זוהי סדום", "מיסטר גאגא", "מי יאהב אותי עכשיו", "שיר ערש לעמק", וגם את שני הסרטים "בית לחם" ו"מישהו לרוץ איתו", עליהם זכה בפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה על העריכה הטובה ביותר.

רון לוקח אותנו אחורה לרגעים שקדמו לכניסה שלו לעולם העריכה ומספר לנו בצורה מרתקת כיצד זה קרה, חולק איתנו טיפים חשובים לעריכה ומשתף אותנו בתהליך העבודה על סרטו "גשם בעיניים" וכיצד זה הרגיש לחבוש את כובע הבמאי וכובע העורך במקביל.

 

רון, ספר לנו קצת עלייך

אני עורך סרטים עלילתיים, דוקומנטרים וסדרות טלויזיה. אבא לשלושה, בן זוג לאחת.

 

איך הגעת לתחום העריכה?

רציתי להיות שחקן ואפילו למדתי בבית צבי במשך שלוש שנים, אבל ברגע שסיימתי את הלימודים הבנתי ששחקן גדול אני לא, אז נסעתי לניו יורק.

במהלך התקופה בניו יורק, כל הזמן שאלתי את עצמי: מה אני רוצה לעשות בחיים? ולא ממש ידעתי, באיזה שהוא רגע חשבתי שאולי עריכה זה משהו שיכול להיות מעניין ולקחתי כמה קורסים באוניברסיטת NYU.

באותה תקופה עבדתי כמקליט בהפקות טלויזיה ובאחת מחברות ההפקה היתה מערכת אוויד (אנחנו מדברים על 1997) והם הסכימו שבלילות אתאמן על המערכת שלהם וכדי שיהיו לי חומרים לעריכה ביקשתי מאחת העובדות את חומרי הגלם של צילומי החתונה שלה.

אני זוכר עד היום לפרטי פרטים את הלילה שבו עשיתי את הקאט הראשון שלי, חיברתי שוט ועוד שוט ולחצתי פליי. זה היה כמו קסם, זה הרגיש כמו סרט אמיתי! בסוף אותו לילה נסעתי במונית חזרה הביתה, הראש צמוד אל החלון, אורות מנהטן חולפים על פניי ואני מבין שמצאתי את מה שאני רוצה לעשות בחיים, הייתי מאושר.

כשחזרתי לארץ הייתי בן 24, טיפש ויהיר שבטוח שהוא יודע לערוך (מלבד אותו סרט חתונה שגם אותו לא סיימתי, לא ערכתי כלום) ומזל שכך חשבתי כי הצלחתי לגרום לאנשים להאמין לי כשאמרתי להם שאני עורך. כעבור כמה חודשים פגשתי את ישראל אוחיון, עורך הפרסומות המהולל והפכתי לשוליה שלו, למדתי ממנו המון וכך נכנסתי בעצם לעולם הפרסום. כשהרגשתי שאני מטפח אגו משלי יצאתי לדרך עצמאית והייתי לעורך פרסומות, עשיתי זאת במשך מספר שנים בהנאה גדולה אבל הגיע רגע שהרגשתי שאני זקוק למשהו נוסף.

במסגרת עבודתי כעורך פרסומות, הכרתי את דרור שאול, נוצר בנינו חיבור טוב ודרור הזמין אותי לערוך את הפיצ'ר השני שלו "סימה וקנין מכשפה" ושם נפתחו לי העיניים, רציתי עוד מהדבר הזה.

יום אחד שמעתי שעודד דוידוף (שגם לו ערכתי פרסומת) עומד להתחיל לביים סרט חדש על פי "מישהו לרוץ איתו" של דויד גרוסמן, מאד אהבתי את הספר וממש רציתי לערוך את הסרט הזה, אשתי אמרה לי "מה הבעיה תשלח לעודד הודעה…" אז שלחתי, עבר יום, עברו יומיים, כעבור חודשיים הטלפון צילצל, על הקו היה עודד דוידוף שאמר לי: "ראיתי את ההודעה שלך ואני חושב שזה רעיון מעולה", קפצתי מאושר (באמת קפצתי).

עודד הוא במאי שמאפשר למי שעובד איתו חופש מוחלט, הוא תמיד אומר: "עכשיו זה שלך" ובאמת עפתי עם הסרט הזה לגבהים, מאחר שהייתי חסר ניסיון הרשתי לעצמי דברים שאולי היום לא הייתי מעז לעשות. לא היה נכון או לא נכון, כי פשוט לא ידעתי מה נכון. אני תמיד מזכיר לעצמי להיזהר ככל האפשר מ"עודף ניסיון". 

אחרי "מישהו לרוץ איתו" המשכתי עם עודד ל"הכל דבש" ואחר כך ל"תמרות עשן" ואז החלו להגיע הצעות מעוד במאים וכך כבר 22 שנים, מהרגע שחזרתי לארץ והחלטתי שאני עורך ועד היום, אני עובר מפרויקט לפרויקט. כל פרויקט חדש מרגיש לי כאילו זאת הפעם הראשונה, עם אותם פרפרים בבטן ועם אותו החשש: האם גם הפעם יאמינו לי שאני באמת עורך.

למדתי שהכי חשוב זה האנשים שאתה פוגש לאורך הדרך, אלה שיראו אותך ויאמינו בך ובשביל זה צריך הרבה מזל ולא מעט יוזמה. אני אסיר תודה לכל האנשים שפגשתי בדרך ומחכה ומצפה למפגשים הבאים.

 

איך אתה ניגש לעבוד על פרויקט חדש? האם יש לך שיטת עבודה מסוימת?

אני חסיד של שיטת הצמצום, אח"כ אני מתחיל להעמיד סצנות ולבסוף מבנה שנבנה ומתפרק ובדרך משפיע גם על הסצנות שנערכות שוב ושוב בהתאם למבנה החדש שנוצר.

אין קיצורי דרך, סרט צריך להתבשל.

 

ספר לנו על פרויקט שהשפיע עליך במיוחד

אף פעם לא רציתי להיות במאי, זה היה נראה לי כמו כאב ראש נוראי ומשהו שרק אנשים עם כוחות על יכולים לעשות, השקט של חדר העריכה התאים לי מאוד.

בימים אלה יוצא לעולם סרט שביימתי, "גשם בעיניים", את הסרט גם ערכתי, כך שחבשתי את שני הכובעים וזה אפשר לי בפעם הראשונה לראות את עצמי כעורך אבל מבחוץ, מעמדת הבמאי, וזה היה שיעור מאלף.

תמיד פעלתי בידיעה שאני אמור לשרת את החלום של הבמאים איתם אני עובד, לעזור להם להגיע למקום שבו הם רוצים שהסרט שלהם יהיה, אבל היום אני מבין את זה אפילו עוד יותר וזאת בזכותה של נואית גבע שהייתה יועצת העריכה בסרט שלי ואני גאה לומר שהיא גם חברה שלי.

ממנה קיבלתי דוגמה איך לתת את כל כולך יחד עם ההבנה שבתוך מוחו של הבמאי שאיתו אנחנו עובדים מתחוללת דרמה שאנחנו לא תמיד רואים, אבל מחויבים להיות קשובים לה, גם אם לא תמיד מסכימים על הכל. למדתי שוב עד כמה חשוב לעמוד יחד עם הבמאי מול כל העולם בדרך להגשמת הסרט שלו ואני אסיר תודה לה על כך.

 

שתף אותנו בתהליך העבודה על סרטך "גשם בעיניים", העוסק בסיפור חייה של אמך – דבורה עומר ז"ל

הרבה שואלים אותי אם לא היה לי קשה? בכל זאת להיכנס לחדר העריכה לתקופה של שנתיים עם אימך המתה. ובכן, לא היה לי קשה בכלל, נהניתי מכל רגע! לא יכולתי לחכות כבר לבוקר שיגיע ואני אחזור לחדר העריכה.

אין ספק שהניסיון המקצועי שלי שמר עלי, הייתי רוב הזמן מאד ענייני מול החומרים. כולנו יודעים כמה זה קשה לפעמים לשכנע במאי לותר על משהו שלא עובד. אני בכובע הבמאי השתכנעתי מיד מטיעוני שלי בכובע העורך. חששתי מסרט שעלול לעניין או לרגש רק אותי ואת בני המשפחה שלי, לכן הייתי מאד מחמיר, העורך שבי הניף את הגרזן באופן הרבה יותר חד מבכל סרט אחר שערכתי.

 

אתה עורך גם עלילתי וגם דוקו – איך השילוב שלהם תורם לך כעורך?

אני כל הזמן זז בין הז'אנרים, בשנה האחרונה ערכתי את הסדרה "מנאייכ" (לצידה של אתי זינגמן, היא ערכה את הפרקים הזוגיים ואני את האי זוגיים), את הסרט הדוקומנטרי "שיר ערש לעמק" של בן שני, את הסרט שלי "גשם בעיניים" ובקרוב אני מתחיל לעבוד על סדרה קומית מוקומנטרית. אני מאד אוהב את הגיוון הזה, זה שומר עלי רענן. אני משתמש בכלים העלילתיים בדוקו וההפך. מצד אחד חשוב שסרט דוקו יקבל מבנה ושפה קולנועית ומהצד השני, סרט עלילתי חשוב שישמור על אותנטיות וחיספוס של דוקו.

 

מהם 3 הטיפים החשובים ביותר בעינייך בעריכה?

מרחק: לעשות הפסקות של כמה שבועות ולחזור לראות את הסרט מחדש, לשנות הרגלים ולצפות על גבי מסכים שונים, זה מאפשר לראות מחדש דברים שכבר התרגלנו אליהם.

להראות: יש שלב שבו אתה מפסיק לחדש לעצמך וזה השלב אתה צריך לראות את הסרט דרך עיניים של מישהו אחר. בהקרנות שאני עושה בחדר העריכה אני לומד המון, זה מאפשר לי לחוש את הסרט מחדש. יש משהו בחוויה הזאת שמוציא החוצה את כל האמת, פתאום אתה מתכווץ בכסא בסצנה מסויימת ומבין שהיא לא עובדת, רגע אחר אתה מרגיש איך כולם נושמים את הסרט ואתה מבין שיש פה משהו שעובד מאד מדוייק. "כשאני מראה אני רואה" אמר לי פעם במאי שעבדתי איתו וזה כל כך נכון.

תבקשו לבד: יש שלב בתהליך העריכה שצריך להיות לבד עם הסרט, באופן שיאפשר לנו להעז, לבדוק דברים שונים ומשונים ואולי אפילו לעשות כמה טעויות מביכות שיולידו רגעים שאף אחד לא התכוון אליהם אבל מתגלים כמתנה אדירה לסרט. זה נכון במיוחד לתחילת העבודה על סרט ונכון גם בתחנות שונות לאורך הדרך המשותפת עם הבמאי.

 

ספר לנו על 2 קיצורים במקלדת שלך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיהם

אני עובד באופן מאד מסודר ופשוט, אני לא מאלה שבונים יוזרים לכל מצב. קיצורי המקלדת שלי מאד בסיסיים.

חביבים עלי במיוחד הם ה-Extend שנמצא אצלי ב-F4 וה-Add Edit ב-F3.

אני משתדל להתעדכן בכל החידושים אבל טרם עברתי לגרסה החדשה, היא לא ממש נוחה לי.

ברור לי שצריך לשמור על ערנות ולהיות מעודכן כל הזמן.

 

אם יש לכם שאלות נוספות לרון, אתם מוזמנים לשאול אותו בתגובות למטה או בתגובות לפוסט בפייסבוק שבו הוא מתוייג – ממש כאן.

לקריאת כתבות נוספות בפינה "מאחורי המקלדת?" – כנסו לכאן.

רוצים גם לקחת חלק או להמליץ על עורכות ועורכים שיכולים להתאים לפינה – דברו איתי

איך אתם יותר אוהבים להתעדכן? במייל או בפייסבוק?

רוצים להירשם לניוזלטר ולקבל מייל
אחת לחודש עם כל הטיפים החדשים?

חושבים שהמאמר יכול להועיל לעורכות ועורכים אחרים? שתפו אותם :)

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

עקבו אחרי עמוד הפייסבוק
כדי להתעדכן כשעולה תוכן חדש

כתיבת תגובה

רוצים לקבל טיפים לפני כולם?

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?
אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

מכירים את זה שעורך או עורכת מחדר העריכה ליד מגלים לכם טיפ שמייעל לכם את העבודה?

אז זאת בדיוק המטרה של האתר – הירשמו לניוזלטר וקבלו מייל חודשי עם טיפים ומאמרים חדשים

סגירת תפריט