לאחרונה יצאה לאוויר העולם סדרה דוקומנטרית של 'כאן' בשם "לוחמים". את הסדרה ערך נדב אלוביק, שכבר התראיין בעבר באתר בפינה 'מאחורי המקלדת', והוא נותן לנו הצצה למאחורי הקלעים של עריכת הסדרה.
"לוחמים" עוקבת אחרי 4 לוחמי גבעתי מהיום שהתגייסו ועד ליום שישתחררו. מה שמיוחד בסדרה, זה שהיא מצולמת ומשודרת בזמן אמת, כלומר, הגיבורים הולכים לצפות בעצמם מפרק לפרק, מה שיכול להשפיע על ההתנהגות שלהם בחיים האמיתיים וגם ביחס שלהם לגבי ההשתתפות בסדרה.
נדב משתף אותנו בתהליך העריכה – איזו טכנולוגיה השתמשו כדי לסנכרן את חומרי הגלם, כיצד עורך על הנייר הרבה לפני שניגש לתוכנת העריכה ועוד.
נדב, מדובר על המון חומרי גלם שצולמו במקביל, באיזה טכנולוגיה השתמשתם כדי לסנכרן את כל המצלמות?
ערכנו על פרמייר שבעיני תפורה לדוקומנטרי (מאלף סיבות). אבל השוס האמיתי היה שימוש בטכנולוגיה חדשה יחסית לסנכרון סאונד בשם Tentacle Sync.
אז כולנו מכירים את פלורלייז (שהוא קסם בפני עצמו). אבל מה קורה אם הצלמים רחוקים מידי מאחד השני? ואין סאונד עקבי בין המצלמות, כזאת שהפלורלייז ידע לשמוע ולהצליב?
אז ה-Tentacle Sync יודע לסנכרן מצלמות, גם אם לא הוקלט שום סאונד בכלל. זה עובד באמצעות תוסף פיזי למצלמות שמשדר תדר אחיד לאורך כל הצילומים, ואת אותו התדר התוכנה יודעת לסנכרן בקליק. זה היה מדהים. ימי צילום של 5-6 שעות גלם מכמה מצלמות, והכל מסתנכרן ב-5 שניות. ממש ככה.
עוד לפני שניגשת לשולחן העריכה, 'תסרטת' את הסדרה על הנייר, מה זה אומר?
כל מי שעובד איתי יודע שאני פריק של תמלולים! אני עורך על הנייר הרבה לפני שאני עורך במחשב. אין איש אחר עלי אדמות שיצפה בכל הצילומים, אז כעורך דוקו יש לך אחריות להכיל (וכמעט לשנן) את כל מה שנמצא בחומרים.
כשיש לך מאות שעות של חומרי גלם, זה בלתי אפשרי לעשות את זה מבלי להיעזר במשהו כתוב. אז שלחנו הכל לתמלול, הכל. אם מישהו דיבר – זה תומלל.
מה גם, אופציות העריכה שלך הן אינסופיות. זה הקסם בעריכה דוקומנטרית. אתה רוצה להיות בטוח שמה שערכת הוא הגרסה הכי מוצלחת שיכולה להיות… שלא פספסת שום הזדמנות לרגש. וזה מגיע רק על ידי הרבה אקספרימנטים שהיו לוקחים נצח לעשות מתוך הפרמייר.
כשיש לך טקסט על גבי נייר, גם אם מדובר במאות עמודים כמו שקרה אצלנו, הרבה יותר קל לסרוק אותו בעיניים. בנוסף, יש לך אופציה לעשות חיפוש לפי מילות מפתח. הכל נמצא אצלנו בגוגל דרייב, אז אני יכול להריץ חיפוש של המילה ״נשברתי״ ולמצוא כל מקום שזה נאמר על פרוס עשרות ימי צילום שונים, בקליק אחד. זה כוח אדיר.
אז אחרי שאיתרתי את כל הרגעים המנצחים ואת כל העדויות הכי ראויות, אני מתחיל לתסרט. ענת הלחמי, במאית דוקו יחידה במינה שעבדתי איתה על ״על פרשת דרכים״ לערוץ 10 בזמנו, אמרה לי ואני לא אשכח: ״'דוקו טוב' הוא סרט טוב, הרבה לפני שהוא 'דוקו טוב'״. הכללים של תסריט עלילתי הם נכונים באותה מידה לתסריט דוקומנטרי. וזאת הייתה הגישה כשאני ותומר לוין (הבמאי) כתבנו כל פרק בנפרד. לקחנו פיסות מזעריות של עדויות, פרגמנטים של משפטים, ואיתם הרכבנו סצנות סצנה אחרי סצנה.
עבדתי מול התמלולים, ובעזרת קופי/פייסט אינסופי ומיליון טיוטות, הייתי מגיע למסמך שמפרט ומקריא לך את השתלשלות הפרק ממש מילה במילה. יש חוק בלתי כתוב בקולנוע של ״אם זה לא עובד על הנייר – זה לא יעבוד גם על המסך״. אז רק אחרי שהייתי בטוח שמה שכתוב הוא משכנע, מתומצת ומעל הכל סוחף, הרגשתי מספיק בטוח להיכנס לפרמייר ולחבר את הסצנה… אחרי שמקסמתי את כל ההזדמנויות שניצבו מולי. ובאמת משם והלאה השינויים היחידים המהותיים שעשינו בעריכה היו לגבי הסדר של הסצנות, ופחות בתוך הסצנות עצמן.
לחצו וצפו בקטע מתוך תסריט לדוגמה:
הפרק מצולם ומשודר בזמן אמת, אז איך הצפייה של הגיבורים בעצמם על המסך, השפיעה על המשך ההשתתפות שלהם בסדרה?
בכמעט כל דוקומנטרי אחר, המצולמים יראו את התוצר הסופי רק אחרי שהוא גמור. האם יופתעו לטובה או לרעה מאיך שהציגו אותם? תמיד. אבל התגובה שלהם לעולם לא תשפיע על הסרט כי זה כבר מאוחר מידי, הסרט בחוץ.
כאן, ארבעת הגיבורים צופים בפרקים ביוטיוב תוך כדי שהפרקים הבאים מצטלמים באותו הרגע. התגובה שלהם לראות את עצמם ברגעי שיא וברגעי משבר היא בלתי נמנעת. והיא גם הרבה פעמים גרמה לשנות מהלכים בעריכה.
היה מקרה, אחרי שפרק 3 שודר ובזמן שערכנו את פרק 4, שאחד הגיבורים ביקש לפרוש מהפרויקט. זה לא דבר קל לחשוף את הלב שלך, בלב בסיס האימונים, בידיעה שכל החברים שלך לצוות יראו את זה. זה לקח מסע שכנועים של תומר בשביל להשאיר אותו בפנים, אבל עמוק בפנים ידענו שזה כרטיס אדום בשבילנו. מאותו רגע החלטנו לערוך מחדש את כל הסצנות שלו בפרק 4, בניסיון להעצים אותו ופחות להראות אותו כקורבן.
האותנטיות אצלנו היא מעל הכל, ותמיד סיפרנו את מה שקרה As is… אבל לניואנסים של עריכה יש המון כוח וכל עוד עתיד הסדרה (ועתיד השירות הצבאי שלהם) תלויים בזה – כל גיבור מטופל ויטופל בשיא הרגישות גם בעריכה וגם בצילומים. מבעד למסך העריכה קל לשכוח שמדובר באנשים אמיתיים, ולא ב״גיבורים״… ועל זה קרדיט ענק לתומר שנמצא עם ארבעת החיילים בקשר מתמיד ולא מפסיק לשאול, בקול רם לפעמים, ״איך הם ירגישו כשהם יראו את זה״.
ולסיכום?
נכון לעכשיו, ארבעת הפרקים הראשונים נמצאים ביוטיוב וישודרו גם בטלוויזיה החל משבוע הבא, ה״עונה״ הבאה מצטלמת ממש ברגעים אלה, כולל בזמן מבצע ״שומר חומות״ וכרגע זה כל מה שאני יכול לומר :). הפרקים הבאים צפויים לעלות אחרי הקיץ!
